יפה תואר על בראשית רבה/לו/ד
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה לו | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח •
בו ביום נטע כו'. דריש מדכתיב ויטע כרם וישת מן היין וישכר ויתגל וגו' כי הפעולות היו תכופות זו אחר זו וכן דרך המדרש לדרוש בכ"מ ובא ללמד לנו כי קרוב הוא האסון למקרבים אל היין. ומאד מאד יזהר האדם ממנו. וכדאמרינן ג"כ לנזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב:
ויגל אין כתיב כאן. פי' היו"ד בחירק וכמו יגל יבול ביתו. ואז היה במשמע כי הפעולה סובבת עליו לבד. ומדכתיב ויתגל בתוך אהלה בהתפעל דורש כי הפעולה סובבת על כל אהלה וזה עליו ועל הדורות אשר יצאו ממנו:
עשרת השבטים לא גלו אלא בשביל יין כו'. ואע"ג דבקרא כתיב ג"כ וסרוחים על ערסותם ודריש בויק"ר פ"ה ובפ' במה אשה על הזנות. אמנם היין אשר לקח את לבם גרם להם להטמא גם בזנות. וכן כל המאמרים המובאים פה כי היין גרם להם הגלות אין זה סותר לכמה מאמרי רז"ל האומרים כי בשביל חטאים אחרים גלו. כמו בברכות פ' אין עומדין כל אדם שאין בו דעת לסוף גולה שנאמר לכן גלה עמי מבלי דעת. ובפ' כל כתבי מדריש מכתוב זה שגלו בשביל שבטלו בה ק"ש שחרית וערבית. וכן בסוטה פ"ט כל השותה בד' מיני זמר כו'. כי מ"מ ראשית הסבה היה היין אשר התעה את לבבם לסור מדעתם ולתעות בכל רע:
הכישו ארי. ע' לעיל פ"ל. ואולי הכוונה על תגבורת התאוה כארי וכדאיתא בתנחומא שהשטן שחט ארי על הכרם שעל ידו מתגבר כארי וע"י התאוה הבוערה נתפזר זרעו: