<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה לב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

גם מעוף השמים שבעה שבעה כו'. כי בבהמה כתיב שבעה שבעה איש ואשתו וזה בוודאי משמע כי יהיו שבעה זוגות אבל בעופות דכתיב שבעה שבעה זכר ונקבה ס"ד כי בין השבעה יהיה ארבע נקבות ושלשה זכרים [והטעם כי הבהמה עומדת לגדל וולדות וזה א"א בלא זכר ונקבה. אבל העופות דעומדות לגדל ביצים והעופות מטילות ביצים לפעמים בלא זכר רק בספנא מארעא. וגם נקבה אחת מטלת הרבה ביצים ועוף אחת תרבץ על כמה ביצים ויספוק לגדל וולדות ולהוליד אפרוחים מן שלש או ארבע נקבות המטילות ביצים בשביל הזכר שבא עליהן] לכן אמר נמצא אחד מהן בלא בן זוג. והכרעתו מדכתיב שנים שנים באו אל נח אל התיבה זכר ונקבה. משמע דלא חסר מאחד מהן בן זוג. וכך פירש הרמב"ן ע"ש בדבריו:

לא שאני צריך להם כו'. ואף שהקריב נח קרבן מן הטהורים. וע' לקמן פ' ל"ד. מ"מ אין חפץ לה' בקרבן וגם הקרבן הוא לזכות את בני אדם המקריבים: