<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה לב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

כדי שיעשו תשובה כו'. מדברי המדרש נראה כי בשביל שני דברים יחד האריך הקב"ה להם עוד שבעה ימים. וזה בשביל שלא לערב אבילות של מתושלח. ובשביל שיעשו תשובה. וכן משמע בשוח"ט. והטעם בזה כי בשביל תשובה לבד לא האריך להם הקב"ה עוד. דכיון דלא שבו במשך ק"כ שנה בוודאי לא ישובו עוד אם יאריך להם עוד חמשה ימים. וגם זכות ההספד לבד ג"כ לא עמדה להם להאריך עוד. ורק בשביל שני הדברים יחד האריך להם. וזה דלא כנראה מגמ' פ' חלק כי הם שני דבורים וכל אחד לבדו הספיק להם להאריך את אף ה' עליהם מבלי להביא עליהם מהר את ימי המבול:

ברם הכא נבקעו כל מעינות תהום רבה כו'. לעיל בפל"א סי' י"ב דרשינן מבול מים מים היו כו' משמע דמתחלה לא היה מבול רק גשמי ברכה אם ישובו וכ"כ רש"י על הכתוב ויהי הגשם. ואם התהומות נבקעו מתחלה ומלאו את הארץ במים איך יהפכו אח"ז מי הגשמים לגשמי נדבה. וע"כ צ"ל גם כשנבקעו התהומות עוד לא עלו המים על הארץ אולי ישובו ויסתמו התהומות הפתוחים והגשם יהפך לגשמי נדבה. ונראה כי לזה כוון ג"כ רש"י ז"ל במ"ש בחומש נבקעו להוציא מימיהם. משמע שהיו רק פתוחים להוציא אבל לא הוציאו: