יפה תואר על בראשית רבה/ו/ט
<< | יפה תואר על בראשית רבה • פרשה ו |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט •
שהן שולטין במה שנברא כו' דהיינו שמש וירח לשנות מהלכם. ומה שלא אמר שהן שולטין על היום לשנותו נראה דבא להוציא מדעת הרלב"ג וסייעתו האומרים כי נס יהושע וחזקיה לא היה בעצם הגלגל אלא בעבים ברקיע. לכן אומר כי שליטתם היתה במה שנברא כו' פי' בעצם השמש. כי בתחלת בריאתם מסרם ה' ביד הצדיקים וכדאיתא בפ"ה תנאין התנה הקב"ה עם כל מעשה בראשית ע"ש:
מסיפא דספרא כי על ספר הישר משמע ליה על כל הכתוב בספר ולא על ראש הספר לבד וע' בזה בעבודת כוכבים בפרק אין מעמידין וברש"י שם ולא דריש מן ולמשול כי הוא מיירי מממשלת המאורות:
היה סגנון ליהושע פי' שגור בפיו ועוסק בו תמיד ומלשון אין סגנון אחד עולה לשני נביאים:
כשם שלא דוממתי מזה כלומר בשכר שהגיתי בה תמיד וקיימתי את דבריה. ראויה את לשמוע בקולי:
א"ל עבדא בישא כו' דייק מדכתיב אז ידבר ואין דבור אלא קשה. וכן מדאמר דום כמפקד ומצוה דייק זה. וטעם מחלקותם הוא בזה ר' אילפא סובר כי האדם הוא החשוב והיקר מכל הנבראים ולו נתנה הממשלה גם בגרמי העליונים לפקד עליהם ומביא את הכתוב ולמשול ביום ובלילה. ור' שמואל סובר כי הגרמיים העליונים חשובים ממנו ורק הוא מבחר היצורים בעולם השפל ומביא את הכתוב וזרעו יהיה מלא הגוים כי אורו המתפשט בארץ יהיה נתון תחת ידו. ור' שמואל בר רב יצחק סובר כי האדם בטבעו לא ימשול גם בגרמי עולם השפל ורק בזכות התורה יקום על ויתנשא עליהם וזה שמביא את הפסוק לא ימוש ספר התורה הזה מפיך: