יפה תואר על בראשית רבה/ו/א

| יפה תואר על בראשית רבה • פרשה ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

לא נברא להאיר אלא גלגל חמה. אבל הלבנה שמושה בלילה ואז הוא חשך כדכתיב ולחשך קרא לילה וכן בתהלים אחרי הכתוב עשה ירח למועדים וגו' כתיב תשת חשך ויהי לילה. ודייק מדכתיב יהי בל"י וכן מארת חסר דקאי רק על אחד וזה החמה. וזה אין קושיא א"כ באיזה מאמר נבראת הלבנה י"ל כיון דקרינן מאורות בל"ר אמרינן יהי כל אחד מהמאורות. וזה כולל שניהם. החמה והלבנה. והדרש הזה יצא להם מדכתיב חסר. ומ"מ נקרא גם הלבנה מאור אע"ג דשמושה היא בחשך. כי גם הלבנה תפיץ אור קצת. ובאורה אם יגרע או יתוסף יקבעו גם כן המועדים. ולכן כתיב והיו למאורות כי לצורך קביעות המועדים יש אור גם ללבנה אבל לא לאורה ממש הוא צריך. אבל ר' סימון סובר מדכתיב להאיר על הארץ משמע להאיר ממש כי גם אורה יאיר בלילה לעוברי דרכים:

א"כ למה נבראת הלבנה אע"ג דגם היא מבשלת הפירות וכדכתיב וממגד גרש ירחים. אבל משום ההיא פורתא לא היתה נבראת. כי אפשר היה למסור בישול הזה בכח אחר:

כדי לקדש בחשבונה ר"ח ושנים. כי החדשים מקדשים לפי מולד הלבנה. וגם השנים ימנו אחרי הלבנה כי ימי החמה בשנה מרובים י"א יום ויותר. ואם יתקבצו ימי החמה הנותרים לשלשים יום אז מעברים את השנה:

משמש ידע מבואו ולכן כתיב על שניהם והיו לאותות ולמועדים כי גם החמה משתתפת עם הירח לחשבון המועדים דמחשבין רק אחר שקיעתה. וגם התקופות בשנה הן למהלך החמה ועל התקופה מעברין את השנה וע"פ העבור יקבעו המועדים לכן אמר למועדים על שניהם. אבל לקידוש החודש לעולם אין מונין אלא ללבנה:

שצפה הקב"ה כו'. ואע"ג דבכל זאת טעו ועבדו לחמה וללבנה מ"מ הועילה עצתו לפקחים שבהם. כי יראו שמכחישים זה את זה פי' לפעמים יש לקוי החמה שהלבנה מסתרת אורה. וכן יש לקוי הלבנה אם יבוא דבר המבדיל בינה לבין החמה. הלא מזה ישפטו כי אין אלהות להם ויש דבר המפריע אורם:

אלו שבתות דמקרי אות והא דכתיב בל"ר לאותות ולא אמר לאות בל"י כדכתיב את שבתותי תשמרו כי אות היא וגו' י"ל איידי דאמר למועדים לימים ושנים בל"ר אמר ג"כ לאותות בל"ר. וקשה למה לא מנה פה יוהכ"פ. ול"ל כיון דנקרא שבת שבתון הוא נכלל באותות דשבתות. כי יוהכ"פ שבת מקרי. ואות לא מקרי: