יסוד ושורש העבודה/יא/ה

פרק חמישי – עשרת ימי תשובה

עריכה
 
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


סדר ערב יום הכיפורים

עריכה

מנהג אבותינו בידינו בסדר הכפרות בערב יום כיפור הוא מנהג ותיקון, והובא בטור ובכל הפוסקים והרמ״א בשולחן ערוך. גם על פי כתבי האריז״ל הוא תיקון גדול לנפשו, ותיכף לסמיכה שחיטה. וראוי לכל אדם שילך הוא בעצמו אצל שוחט לשחוט הכפרות ולעמוד אצל השוחט ולזרז אותו אל תיקון הסכין והשחיטה. וראוי לאדם שירבה בצדקה ביום זה אף יותר מכדי יכולתו, כי נתינת הצדקה היא סגולה נפלאה לכפרת העוונות, וביחוד לאביונים מהוגנים בעלי תורה.

סעודת ערב יום הכיפורים למדו רז״ל מפסוק "ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש", לכן לא יעשה האדם אותה כמצות אנשים מלומדה, ויכוון שעושה בסעודה זו נחת רוח גדול להבורא ית״ש. וקודם הסעודה יאמר לשם יחוד ופסוק "ויהי נועם", ועם כל זה תהיה יראתו על פניו לבלתי יאכל להנאתו חס ושלום, בלתי לה׳ לבדו. ובאכילה זו בקדושה ולשם שמים יתוקן כל אכילה של איסור, גם ריבוי האכילות שנכשל ונלכד בהם כל השנה, כנ״ל בשם האריז״ל. והחכם עיניו בראשו שלא למלאות בטנו מאכילה גסה, שבוודאי אחר כמה שעות יתחרט בעצמו כי יזיק לו, וגם יבא לידי ביטול תפילה. ודי בזה. ויזהר מאוד בעניים ולימוד על שלחנו.

ואחר ברכת המזון בכוונה עצומה אם ירצה לישן, יזהר מאוד למסור השינה אל השומר שיקים אותו משינתו בעת ושעה שיקבע להקיצו, בכדי שיהיה לו עת ושהות אחר השינה לעשות הכל כתיקון, דהיינו לטבול במקוה בלב נשבר מאוד. וחיוב טבילה ביום זה מבואר בזוהר הקדוש פרשת פינחס דף רי״א ע״ב וזה לשונו: בעיין בני היכלא בתשעה לירחא למעבד חדוותא ולמטבל בנהרא לדכאה גרמייהו, עכ״ל. גם שיהיה לו שהות להתפלל מנחה בנקיות הגוף ובכוונה עצומה.

ואחר התפילה ילקה מלקיות ארבעים כנהוג, ועיין בשולחן ערוך סימן תר״ז וברמ״א. ויעיין אדם בספרים ויראה נפלאות מהנהגת חסידים הקדמונים מהסיגופים הנוראים שעשו בעצמם בעניין מלקיות בימים הנוראים האלה, וסבלו יסוריס קשים ומרים על ידי מלקיות, ואשרי חלקם. וקודם הווידוי שבתפילת מנחה יאמר פסוק "יהיו לרצון" ואחר כך יתודה, וכן בכל התפילות של יום הכיפורים, ואחרי הווידוי יאמר "אלהי נצור". מצאתי. רבים נוהגין לטבול במקוה גם כן אחר סעודה המפסקת, וכן הובא בספרים. קודס שילך לבית הכנסת יברך את בניו בבכיה עצומה, ועיקר הברכה יהיה שיהיו עובדי השם יתעלה כל ימי חייהם, ויתן להם השם יתעלה שכל ובינה בהורתו הקדושה, ודי סיפוקם מיגיע כפם באמונה, ויתן להם חיים ושנים ארוכים, ויזכה לראות מהם בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות כל ימי חייהם. ויוכיח אותם שילט ביראת אלהים כל ימיהם, ויכוון בתוכחה זו לתת בזה נחת רוח להבורא ית״ש ויתעלה. ויזהר האדם מאוד קודם שילך לבית הכנסת לפייס למי שהקניט אותו אף בדיבור בעלמא, כי היא דינא דגמרא, ועיין בשולחן ערוך. ויזהר האדם מאוד בזה. גם יזהר האדם בערב יום כיפור לשלם כל מה שנדר בענייני צדקה קודם לכן. ויזהר האדם מאוד לתקן בלבו כל תיקון ענייני עבודת הבורא ית״ש, היינו שירגיש בעצמו כשיבא לבית הכנסת לכל נדרי, שהוא נקי וטהור מכל מום ופשע ממש כמלאך האלהים בחזרת תשובה אלהבא בכל לבבו בכל העניינים. ודי בהערה זו הקצרה. וקודם שילך לבית הכנסת יאמר בפה מלא בשמחה עצומה בזה הלשון: הריני מקבל עלי לענות נפשי וגופי ביום הכיפורים הזה כאשר ציווני יוצרי ובוראי ית״ש ויתעלה בתורתו הקדושה, "ועיניתם את נפשותיכם