ילקוט שמעוני תורה תשעב

במדבר - פרק כה - רמז תשעב

לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם (במדבר כה, יב). [שעדיין הוא קיים] וכן הוא אומר בריתי היתה אתו החיים והשלום ואומר והיתה לו ולזרעו אחריו וגו'. וכי קרבן הקריב שנאמר בו כפרה, אלא ללמדך שכל השופך דמן של רשעים כאלו הקריב קרבן. בעל מום דעבודתו פסולה מנלן, אמר רב יהודה אמר שמואל דאמר קרא לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום כשהוא שלם ולא כשהוא חסר. והא שלום כתיב אמר רב נחמן בר יצחק וי"ו דשלום קטיעא היא. היה עומד ומקריב על גבי המזבח ונודע שהוא בן גרושה או בן חלוצה שעבודתו כשרה מנלן, אמר רב יהודה אמר שמואל דאמר קרא והיתה לו ולזרעו אחריו בין זרע כשר בין זרע פסול. אבוה דשמואל אמר מהכא ברך ה' חילו אפילו חולין שבו ופעל ידיו תרצה. רבי (אמי) [ינאי] אמר מהכא וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם (דברים יז, ט). וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל שופט שלא היה בימיו, אלא זה שהיה פסול ונתחלל. אמר שמואל עשרה כהנים עומדין ופרש אחד מהן ובעל, הולד שתוקי שמשתקין אותו מדין כהונה, דכתיב והיתה לו ולזרעו אחריו. בעינן זרעו מיוחס אחריו וליכא. אלא מעתה גבי אברהם דכתיב להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך. מאי קא מזהר ליה רחמנא, הכי קאמר ליה לא תנסב כותית ושפחה דלא ליזיל זרעך בתרה. אמר ר' אילעא לא נתכהן פנחס עד שהרג לזמרי, דכתיב והיתה לו ולזרעו וגו'. רב אשי אמר עד ששם שלום בין השבטים, שנאמר וַיִּשְׁמַע פִּינְחָס הַכֹּהֵן וגו' (יהושע כב, ל). ואידך נמי הכתיב והיתה לו ולזרעו, כי כתיב ההוא בברכה כתיב. ואידך נמי הכתיב וישמע פנחס הכהן, ההוא ליחס זרעו אחריו. שבעה אבות כורתי ברית אלו הן: אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן פינחס ודוד. באברהם כתיב ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית. ביצחק כתיב ואת בריתי אקים את יצחק. ביעקב כתיב וזכרתי את בריתי יעקוב. במשה כתיב כרתי אתך ברית. באהרן כתיב בריתי היתה אתו. בפינחס כתיב והיתה לו ולזרעו אחריו ברית. בדוד כתיב כרתי ברית לבחירי:

וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה (במדבר כה, יד). כשם שהקב"ה מתעסק בשבחן של צדיקים לפרסמן בעולם כך מתעסק בגנותן של רשעים לפרסמן בעולם. פינחס פרסמו לשבח עליו נאמר זכר צדיק לברכה, זמרי לגנאי ושם רשעים ירקב. זמרי בן סלוא שכל מי שפוגם את עצמו פוגם את משפחתו עמו. הכתוב מתמה עליו פורץ גדר אביו קנא על הזנות תחלה שנאמר ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי וזה פורץ גדר שגדר אביו. ושם האשה המוכה המדינית להודיעך עד כמה נתנו המדינים עצמן שבת המלך הפקירו בקלון שנאמר ואת מלכי מדין הרגו וגו' ואת צור צור גדול מכולן היה ולפי שהפקיר את בתו מנאו שלישי. אמר עולא זמרי זנה ונפלו כמה רבבות מישראל, תמר זנתה יצאו ממנה מלכים ונביאים. ושם האשה המוכה אמר רב ששת לא כזבי שמה אלא שוילנאי שמה ולמה נקרא שמה כזבי? שכזבה באביה. ד"א שאמרה לאביה כוס בי עם זה, היינו דאמרי אינשי בין קני לאורבני שוילנאי מאי בעי בהדי קילפי דקני שוילנאי גפתא לאמה. א"ר יוחנן חמשה שמות יש לו: זמרי, בן סלוא, ושאול, בן הכנענית, ושלומיאל בן צורישדי. זמרי על שם שנעשה כביצה המוזרת. בן סלוא על שהסליא עונות משפחתו. שאול על שהשאיל עצמו לעבירה. בן כנענית שעשה מעשה כנען. ומה שמו? שלומיאל בן צורישדי שמו. אמר רב נחמן אמר רב מאי דכתיב זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ (משלי ל, לא). ארבע מאות ועשרים וארבע בעילות בעל אותו רשע באותו היום והמתין לו פינחס מבחוץ כדי שיתשש כחו והוא אינו יודע שמלך אלקום עמו. במתניתא תנא ששים עד שנעשה כביצה המוזרת והיא היתה כערוגה מלאה מים, אמר רב כהנא ומושבה בית סאה, תני רב יוסף קבר שלה אמה: