ילקוט שמעוני על בראשית כד לב
<< | ילקוט שמעוני על בראשית • פרק כ"ד • פסוק ל"ב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ז • ח • י • יא • יב • יג • טו • טז • יז • כא • כב • כג • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • מב • מט • נ • נג • נה • נז • נח • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיָּבֹ֤א הָאִישׁ֙ הַבַּ֔יְתָה וַיְפַתַּ֖ח הַגְּמַלִּ֑ים וַיִּתֵּ֨ן תֶּ֤בֶן וּמִסְפּוֹא֙ לַגְּמַלִּ֔ים וּמַ֙יִם֙ לִרְחֹ֣ץ רַגְלָ֔יו וְרַגְלֵ֥י הָאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃
ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים, התיר זממיהן. ר' ירמיה שאל לר' חייא בר אבא: לא היו גמלים של אברהם דומין לחמורו דר' פנחס? חמרתיה דר' פנחס נסבו יתה לסטאי, עבדת גביהון תלתא יומי ולא טעמה כלל, אמרי: סופה מתה ומסרייה עלן, נמסרה לרבונה. שלחו יתה ועאל בביתא דמארה, כיון דעאלת נהקת וחכם קלא, אמר: פתחון לאותה עניה והבו לה דתיכול, דאית לה תלתא יומי דלא טעמה כלום. יהבו לה שעורים ולא טעימנן; אמר להו: תקנתין יתהון? אמרו ליה: אין. אמר להו: אפיקתון דמאי? אמרו ליה: ולא כן אולפן ר', הלוקח לזרע ולבהמה וקמח לעורות ושמן לנר ושמן לסוך בו את הכלים, פטור מן הדמאי? אמר להו: ומה נעביד לה, דהיא מחמרא על גרמה.
ר' ירמיה שלח ליה לר' זעירא חד טרסקל של תאנים. אמר ר' זעירא: אפשר ר' ירמיה משלח לון דלא מתקנן? אמר ר' ירמיה: אפשר ר' זעירא אכיל לון דלא מתקנן? בין דין לדין אתאכיל תאנים בטבלן. למחר קם ר' ירמיה עם ר' זעירא, אמר ליה: תקנת אלין תאנים? אמר ליה: לא. אמר ר' זעירא: אי הוו קדמאי מלאכים אנן בני נש, ואי הוו בני נש אנן חמרין. אמר ר' מנא: אפילו חמרין לית אנן, דחמרתא דר' פנחס בן יאיר יהבין לה שערין טבלין ולא טעמתהון, ואנן אכלין תאניא בטבליא.
ויתן תבן ומספוא לגמלים. יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים, שהרי פרשתו של אליעזר שנים ושלשה דפין היא אמורה; והשרץ מגופי תורה, ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא. ר' שמעון בן יוחאי אומר: "טמא" "הטמא", ר' אלעזר ברבי יוסי אומר: "זה" "וזה". "ויושם לפניו לאכול" (פס' לג), אמר ר' אחא: יפה רחיצת רגלי עבדי אבות מתורתן של בנים; שאילו רחיצת רגליהם צריך לכתוב, והשרץ מגופי תורה וכו':