ילקוט שמעוני על בראשית ו ט
<< | ילקוט שמעוני על בראשית • פרק ו' • פסוק ט' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אֵ֚לֶּה תּוֹלְדֹ֣ת נֹ֔חַ נֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַדִּ֛יק תָּמִ֥ים הָיָ֖ה בְּדֹֽרֹתָ֑יו אֶת־הָֽאֱלֹהִ֖ים הִֽתְהַלֶּךְ־נֹֽחַ׃
אלה תולדות. בכל מקום שנאמר "אלה" פסל את הראשונים; "ואלה" מוסיף על הראשונים. כאן שנאמר אלה מה פסל? פסל לדור המבול.
אלה תולדות, זה שאמר הכתוב: "קל הוא על פני מים"; גזרה נגזרה שיאבדו במים. "תקולל חלקתם בארץ", "מי שפרע מדור המבול". כל כך למה? "לא יפנה דרך כרמים", לא היתה כוונתן אלא למטעת כרמים. אבל נח לא היתה כוונתו אלא לפרות ולהרבות בעולם ולהעמיד בנים:
אלה תולדות נח נח. כל מי שנכפל שמו יש לו בעולם הזה ויש לו לעולם הבא. מתיבין, והכתיב: "ואלה תולדות תרח תרח", יש לו לעולם הזה ויש לו לעולם הבא? אף היא לא תברא, דכתיב: "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום", בשרו שיש לאביו חלק לעולם הבא. "תקבר בשיבה טובה", בשרו שישמעאל עושה תשובה. אלה תולדות נח נח, אתמהא, לא הוה צריך קרא למימר אלא "אלה תולדות נח שם"? אלא נייחא לו, נייחא לעולם; נייחא לאבות, נייחא לבנים; נייחא לעליונים, נייחא לתחתונים; נייחא בעולם הזה, נייחא לעולם הבא.
אלה תולדות נח נח איש צדיק. הדא הוא דכתיב: "פרי צדיק עץ חיים", צדיק מה פירותיו? מצוות ומעשים טובים; "ולוקח נפשות חכם", שזן ומפרנס כל הבריות י"ב חדש בתיבה. אחר כל השבח הזה, "הן צדיק בארץ ישולם", בא לצאת ונשתלם, אתמהא, דאמר רבי הונא משום רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי: נח כשהוא יצא מן התיבה הכישו ארי ושברו, ולא היה כשר להקריב והקריב שם בנו תחתיו. "אף כי רשע וחוטא", זה דור המבול.
איש. כל מקום שנאמר "איש", צדיק מומחה, שכל ק"כ שנה היה נוטע ארזים וקוצצן. אמרין ליה: למה כדין? אמר להן: כך אמר לי מרי עלמא, דהוא מייתי מבולא על עלמא. אמרין: אי אתי מבולא לא אתי אלא על ביתיה דההוא גברא. כיון שמת מתושלח אמרי ליה: הא לא אתי מבולא אלא ביתיה דההוא גברא.
תמים, כל מי שנאמר בו "תמים" השלים שנותיו למדת שבוע. היה, כל מי שנאמר בו "היה", מתחילתו ועד סופו הוא צדיק. התיבון ליה, והכתיב: "אחד היה אברהם"? א"ל, אף היא לא תברא, דרבי חנינא ורבי יוחנן תרווייהו אמרי: בן מ"ח שנה הכיר אברהם את בוראו; ריש לקיש אמר: בן ג' שנים, שנאמר: "עקב אשר שמע אברהם בקולי", מנין עק"ב. ומה אני מקיים "היה"? שהיה מתוקן להדריך את כל העולם כולו בתשובה. "הן האדם היה", מתוקן למיתה. "והנחש היה", מתוקן לפורענות. "קין היה", מתוקן לגלות. "משה היה", מתוקן לגואל. "מרדכי היה", מתוקן לגאולה. "איוב היה", מתוקן ליסורין. נח היה, מתוקן לנס:
ר' לוי ורבנן, ר' לוי אמר: כל מי שנאמר בו "היה", ראה עולם חדש.
אמר רבי שמואל חמשה הן. נח, אתמול "אבנים שחקו מים", דאמר רבי לוי בשם רבי יוחנן: אפילו אצטרובולין של רחים נמחה במים, והכא את אמר "ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה", אתמהא? אלא ראה עולם חדש. יוסף, אתמול "ענו בכבל רגלו ברזל באה נפשו", ועכשיו "ויוסף הוא השליט על הארץ"? אלא שראה עולם חדש. משה, אתמול בורח מפני פרעה, ועכשיו משקעו בים? אלא שראה עולם חדש. איוב, אתמול "ישפוך לארץ מררתי", ועכשיו "ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה"? אלא שראה עולם חדש. מרדכי, אתמול היה מתוקן לצליבה, ועכשיו הוא צולב את צולביו? אלא שראה עולם חדש.
רבנין אמרי: כל מי שנאמר בו היה, זן ופרנס. נח זן ופרנס כל י"ב חודש בתיבה. יוסף זן ופרנס, "ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו". משה זן ופרנס כל מ' שנה במדבר. איוב זן ופרנס, "ואוכל פתי לבדי", שמא "לא אכל יתום ממנה"? מרדכי זן ומפרנס, פעם אחת חוזר על המניקות ולא מצא לאסתר מניקה והיה הוא מניקה. כד דרשה רבי אבהו בציבורא, גחיך ציבורא לקליה. אמר להון, ולאו מתניתא היא: חלב הזכר טהור?
בדורותיו. רבי יהודה אומר: בדורותיו היה צדיק, הא בדורות משה ושמואל לא היה צדיק. בשוק סמיא, צווחין לעוירא "סגי נהור". משל לאחד שהיה לו מרתף של יין, פתח חבית ראשונה ומצאה חומץ וכן שניה, (וכן) שלישית ומצאה תוסס, אמר: לית (אית) הכא טב מינה. כך בדורותיו היה צדיק, הא אילו היה בדורו של משה ושמואל לא היה צדיק. רבי נחמיה אומר: מה אם בדורותיו היה צדיק, אילו היה בדורו של משה על אחת כמה וכמה! משל לצלוחית של פליטון מוקפת בצמיד פתיל ומונחת בבית הקברות, והיתה ריחה נודף; אילו היתה חוץ לבית הקברות, על אחת כמה וכמה! משל לבתולה שהיתה שרויה בשוק של זונות, ולא יצא עליה שם רע; אילו היתה בשוק של כשרות, על אחת כמה וכמה:
את האלהים התהלך נח. רבי יהודה אומר: למלך שהיו לו שני בנים, אחד גדול ואחד קטן, ואמר לקטן: הלך עמי, ולגדול אמר: הלך לפני. כך אברהם שהיה כחו יפה, "התהלך לפני והיה תמים"; אבל נח שהיה כחו רע, את האלהים התהלך נח. ר' נחמיה אומר: לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט, הציץ המלך וראה אותו. אמר לו: עד שאתה משתקע בטיט, בוא והלך עמי. הדא הוא דכתיב: את האלהים התהלך נח. ולמה אברהם דומה? לאוהבו של מלך שראה את המלך מהלך במבואות אפלים, והתחיל מאיר לו דרך החלון. אמר לו: עד שאתה מאיר לי דרך החלון, בוא והאר לפני. כך אמר הקב"ה לאברהם אבינו: עד שאתה מאיר לי מאספמיא וחברותיה, בוא והאר לי בארץ ישראל. הדא הוא דכתיב: "ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו אברהם ויצחק". רבי יוחנן אמר: לרועה שהיה עומד ומביט בצאנו. ריש לקיש אמר: לנשיא שהיה מהלך וזקנים לפניו. על דעתיה דר' יוחנן, אנו צריכין לכבודו; על דעתיה דריש לקיש, הוא צריך לכבודנו.
נח איש צדיק תמים. מלמד שנולד מהול. למה נכתב ג' פעמים נח בפסוק? שזה אחד מג' בני אדם שעברו עליהן ג' עולמות, לפיכך הכתוב מזווגן: "נח דניאל ואיוב".
את האלהים התהלך נח. כיון שאבד דור המבול, תפס בידו של נח והיה מטייל עמו, ואמר הקב"ה: בני, נח צדיק היה והייתי תופס בידו ומטייל עמו; אף אתם שנקראתם צדיקים, שנאמר: "ועמך כולם צדיקים" וגו', לעתיד לבוא אף אני עתיד להיות מטייל עמכם, שנאמר: "והתהלכתי בתוככם". אמר הקב"ה: לבהמה ולחיה שאינן כלום יחסתי משפחותיהם, שנאמר: "למשפחותיהם יצאו מן התבה"; ולנח ולבניו איני מייחס? מה עשה? קפץ על בניו ויחסם, שנאמר: "ויהיו בני נח היוצאים מן התבה":