ילקוט שמעוני על בראשית ו יד

<< | ילקוט שמעוני על בראשיתפרק ו' • פסוק י"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ו', י"ד:

עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ תֵּבַ֣ת עֲצֵי־גֹ֔פֶר קִנִּ֖ים תַּֽעֲשֶׂ֣ה אֶת־הַתֵּבָ֑ה וְכָֽפַרְתָּ֥ אֹתָ֛הּ מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ בַּכֹּֽפֶר׃


עשה לך תיבת עצי גפר. בד' מקומות נאמר בלשון הזה, בג' נתפרש, באחד לא נתפרש. עשה לך תיבת עצי גפר, אעי דקרדוס. "עשה לך חרבות צורים", גלבין דטינרין. "עשה לך שתי חצוצרות כסף", נתפרש. "עשה לך שרף" לא נתפרש. "ישמע חכם ויוסף לקח" זה משה, אמר: אם אני עושה אותו של זהב, אין הלשון הזה נופל על הלשון הזה, וכן של כסף; אלא הריני עושה אותו של נחושת, למה? שהלשון הזה נופל על הלשון הזה: "ויעש משה נחש נחשת". מכאן שנתנה תורה בלשון הקודש, וכשם שנתנה בלשון הקודש כך נברא העולם בלשון הקודש. שמעת מימיך אומר גיני גיניא, אנתרופי אנתרופתא, גבר גברתא? אלא איש ואשה; מכאן שנברא בלשון הקדש.

קנים תעשה את התיבה. מה הקן הזה מטהר את המצורע, אף תיבתך מטהרתך:

וכפרת אותה מבית ומחוץ בכפר. ולהלן את אמר: "ותחמרה בחמר ובזפת"? אלא להלן, על ידי שהיו המים תשין, "ותחמרה בחמר ובזפת": "בחמר" – מפני הריח, "ובזפת" – מפני המים.