ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשכט


כי כחציר מהרה ימלו, אמר הקב"ה אין הרשעים כלום חציר הם תוחלתם, וכן הוא אומר בפרוח רשעים כמו עשב מפריחין כעשב הזה ומתייבשין, וכן איוב הוא אומר רטוב הוא לפני שמש עד שלא תבא תקופת תמוז הם יבשים ואח"כ נעשים קוצים שנאמר קוצים כסוחים באש יצתו. בטח בה' ועשה טוב. אמר לו הקב"ה לדוד אם תראה שאני עושה טובה לרשע אל ירע לך כל כך הוסף בתשובה למה ומה אם הרשעים שמכעיסין אותוי ואין מועילין לי הטבתי עמהם, עמך על אחחת כמה וכמה, למה היה דוד דומה לפועל שעשה כל ימיו עם המלך ולא נתן לו שכרו והיה אותו פועל מצר שמא איני מוצא בידו כלום, שכר המלך פועל אחר לא היה עמו אלא יום אחד האכילהו והשקהו ונתן לו תבואה וקטנית ומעות א"ל הרי שכרך, אמר ליה הפועל שעשה עמו כל ימיו ומה זה שלא עשה עמך אלא יום אחד כך אני שעשיתי עמך כל ימי עאכ"ו, כך אמר דוד נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו (ברמז תרכ"ה):

בטח בה' ועשה טוב. רבי חגי בשם רבי מסרס האי קרא עשה טוב ובטח בה', לאגרדמים שיצא לשער המדות וראה אותו אחד והטמין עצמו לפניו, א"ל מה את מטמין עצמך לפני שער מדתך ולא תתירא, שכן ארץ עשה שכונה בארץ הוי זורע הוי נוטע. ורעה אמונה אמונתן של אבות שנאמר ויתן לו מעשר מכל. תנא דבי אליהו מעשה בכהן אחד שהיה ירא שמים בסתר והיו לו עשרה בנים מאשה אחת ששה זכרים וארבע נקבות ובכל יום היה מתפלל ומשתטח ומלחך עפר בלשונו כדי שלא יבא אחד מהם לידי עברה ולידי דבר מכוער, אמרו לא יצאת אותה שנה שלמה עד שבא עזרא והעלה הקב"ה את ישראל מבבל והעלה אותו כהן ולא נכנס הכהן לעולמו עד שראה כהנים גדולים ופרחי כהונה מבניו ובני בניו עד חמשים שנה ואחר כך נכנס לעולמו, ועליו הוא אומר בטח בה' ועשה טוב וכתיב בטחו בה' עדי עד ששני עולמות שלו שנאמר כי ביה ה' צור עולמים, וכל הבוטחים בשמו באמת לא יבושוו לעולם וכן הוא אומר ברוך הגבר אשר יבטח בה' וגו', והיה כעץ שתולעל פלגי מים וגו'. דום לה' והתחולל לו. צפה להקב"ה דכתיב טוב ויחיל ודומם גו' ואומר הוחילי לאלהים, אם הביא עליך יסורין אל תהי מבעט בהם אלא הוי מקבלם (פה) כחוללים. שלח ליה מר עוקבא לרבי אלעזר בני אדם העומדים עלי ובידי למסרם ללכות מהו, שרטט וכתב לו אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום אע"פ שהרשע כנגדי אשמרה לפי מחסום, שלח ליה קא מצעו לי טובא, שלח ליה דום לה' והתחולל לו, התחולל לו להקב"ה והוא יפילם לפניך חללים חללים, השכם והערב עליהם לבית המדרש והם כלים מאליהם: