ילקוט שמעוני/תהלים/רמז תשל
ד"א והתחולל אע"פ שמפיל לך חללים, ואף שלמה אמר עת לחשות ועת לדבר פעמים שאדם שותק ומקבל שכר על שתיקתו, וכן אהרן כיון שידע שבניו ידועי המקום הם שתק וקבל שכר על שתיקתו שנאמר וידום אהרן. הרף מאף ועזוב חמה (ברמז תל"ח). וענוים יירשו ארץ (ברמז תשי"ח):
חרב פתחו רשעים. זה קין שפתח ריגה בעולם שנאמר ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו, א"ל הקב"ה רשע אתה פתחת בחרב בעולמי, להפיל עני ואביון זה הבל, חרבם תבא בלבם נע ונד תהיה בארץ. ד"א זה חנון בן נחש, כיצד כיון שמת אביו ושלח דוד אצלו לנחמו מיד נטל עבדי דוד ועשה אותם פדרגימטא שנאמר ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח חצי זקנם, מיד שלח לארם נהרים ושכר שנים ושלשים אלף חוץ מכמה אוכלוסין שהיו לו ועמדו יואב ואבישי והרגו כל אותן אוכלוסין. ד"א אלו ארבעה מלכים אמרפל וחבריו, שעד עכשו לא היה מלחמה בעולם ועמדו ופתחו שנאמר עשו מלחמה, חרבם תבא בלבם שעמד אברהם והרגן שנאמר ויחלק עליהם לילה:
יודע ה' ימי תמימים, כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים, בת ק' כבת כ' לנוי, בת עשרים כבת שבע לחטא, בר חטיא אמר כל מי שנאמר בו תמים השלים שניו (פו) אפילו למדת שבוע. לא יבושו בעת רעה, זה יצחק ברעתו של אבימלך, ובימי רעבון ישבעו ויהי רעב בארץ. ואיבי ה' כיקר כרים, רבי פנחס אמר אמר דוד יבאו רשעים לכבוד הכרים מה עושים לכרים שוחטין אותן ותולין אותן לעשן והם כלים, רבי ישמעאל אמר יבאו הרשעים ליקר של מדבר כשיורד עליו השמש וחם השמש ונמס באותה שעה כמה דאת אמר לא יהיה אור יקרות, וכרים זה מדבר כמה דאת אמר את הנגזב ואת הככר, כך יהיו כאותן יקרות של מדבר כיון שנופל אותו עשן ואין השמש זורח ואין אדם יכול לראות את חברו מפני כובד העשן וכה"א כהנדוף עשן תנדוף:
לוה רשע ולא ישלם. ששה נקראו רשעים, הפושט יד בחברו שנאמר ויאמר רשע למה תכה רעך, ובעל מחלוקת שנאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה, והלוה ואינו משלם שנאמר לוה רשע ולא ישלם, אמר רבי שמואל ברבי תנחום רבי תנחומא אמר לי אף המעיז פניו שנאמר העז איש רשע בפניו. ד"א לוה רשע ולא ישלם עובדי אלילים שאוכלין אינם מברכין, וצדיק חונן ונותן אלו ישראל שאוכלין ומברכין, ארשב"ל אתה מוצא כשהקב"ה נותן לצדיק מה שמבקש ממנו (פז) הוא חוזר וחוננו, הה"ד וצדיק [חונן ונותן, צדיק] חי העולם חונן ונותן. אמר להם רבן יוחנן ב"ז לתלמידיו צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם וכו' עד רש"א הלוה ואינו משלם שנאמר לוה רשע ולא ישלם שמשעה שהוא לוה נותן עיניו שלא לפרוע, אבל צדיק לוה ונותן עיניו לפרוע ונותן עוד צדקה שנאמר וצדיק חונן ונותן:
מה' מצעדי גבר, א"ר חנינא אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ מכריזין עליו מלמעלה שנאמר מה' מצעדי גבר כוננו, וא"ר חנינא דם נקוף מרצה כדם עולה, אמר רבא ובגודל ימין ובנקוף שני ודוקא דאזיל לדבר מצוה. ההיא אתתא דהוה קא מהדרא למשקל עפרא מתותי כרעיה דרבי חנינא א"ל שקילי דלא מסתייעא מילתא אין עוד מלבדו כתיב, והא אמר רבי יוחנן למה נקרא שמן כשפים שמכחישין פמליא של מעלה, שאני רבי חנינא דנפישא זכותיה:
נער הייתי גם זקנתי וגו', משום אבא דורש אמרו זה זרעו של אהרן דכתיב ברך ה' חילו בנכסים לפי שהיו מקטירין קטרת שנאמר ישימו קטורה באפך מכאן אמרו רוב כהנים עשירים הם, והיינו דתנן חדשים לקטרת בואו והפיסו. תנא מעולם לא שנה אדם בה: