ילקוט שמעוני/שמות/רמז שכט
וגונב איש ומכרו למה נאמר לפי שהוא אומר כי ימצא איש גונב נפש מאחיו אין לי אלא עדים על גנבה עדים על מכירה מנין תלמוד לומר וגונב איש ומכרו וגו'. וגונב איש אין לי אלא איש שגנב את האיש גנב את האשה ואת הקטן מנין תלמוד לומר כי ימצא איש גונב וגו' להביא את שגנב את האשה ואת הקטן. האשה שגנבה את חברתה ואת הקטן מנין תלמוד לומר ומת הגנב ההוא מכל מקום. וגונב איש אף הקטן במשמע תלמוד לומר וכי ימצא איש גונב נפש להוציא את הקטן. גונב נפש שומע אני אף בן שמונה במשמע תלמוד לומר וגונב איש מגיד שאינו חייב עד שיגנוב בן קיימא. ומכרו ולא שמכר חציו. ונמצא אין מציאה אלא בעדים. בידו אין בידו בכל מקום אלא רשותו ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר ויקח את כל ארצו מידו ואומר ויקח העבד עשרה גמלים וגו'. מות יומת בחנק. או אינו אלא אחת מכל מיתות האמורות בתורה. מיתה שאין בה רושם. עונש שמענו אזהרה לא שמענו תלמוד לומר לא תגנוב:
הגונב נפש מישראל אינו חייב עד שיכניסנו לרשותו רבי יהודה אומר עד שיכניסנו לרשותו וישתמש בו שנאמר והתעמר בו ומכרו ותנא קמא לא בעי עימור אמר ר' אחא בריה דרבא עימור פחות משוה פרוטה איכא בינייהו. בעי ר' ירמיה גנבו ומכרו ישן מהו. בעי רב אשי מכר שפחה לעוברה מהו תיפוק ליה דליכא עימור כלל לא צריכא ישן דזגא עליה. שפחה דאוקמה באפי דאוקמה באפי זיקא דרך עימור בכך או אין דרך עימור בכך תיקו: