ילקוט שמעוני/מלכים ב/רמז רל
אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן על שבעה דברים נגעים באים, על לשון הרע ועל שפיכות דמים ועל שבועת שוא ועל גלוי עריות ועל גסות הרוח ועל הגזל ועל צרות העין. על לשון הרע דכתיב מלשני בסתר רעהו אותו אצמית. על שפיכות דמים דכתיב ואל יכרת מבית יואב זב ומצורע, על שבועת שוא דכתיב וצרעת נעמן תדבק בך. על גלוי עריות דכתיב וינגע ה' את פרעה. על גסות הרוח דכתיב וכחזקתו גבה לבו עד להשחית. על הגזל דכתיב וצוה הכהן ופנו את הבית. תאנא הוא כנס מה שאינו שלו יבא הכהן ויפזר את ממונו. על צרות העין דכתיב ובא אשר לו הבית, תאנא דבי ר' ישמעאן מי שמייחד ביתו לו:
ויצא מלפניו מצורע כשלג, שנו רבותינו לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיו. וילך אלישע דמשק א"ר יוחנן שהלך להחזירו לגחזי בתשובה ולא חזר א"ל כך מקובלני ממך כל מי שחטא והחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה. מאי עבד, אי בעית אימא אבן שואבת תלה לו לחטאת ירבעם והעמידה בין הארץ לרקיע. ואי בעית אימא רבנן דחה מקמיה דכתיב וימארו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו יושבים שם לפניך צר ממנו, מכלל דעד האידנא לא הוה דחוק. תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת:
ומלך ארם היה נלחם בישראל ויועץ אל עבדיו לאמר אל מקום פלוני אלמוני תחנותי, מלמד שעשו פטשיין לומר כשיבאו ישראל להלחם יפלו לתוך הפטשין. וישלח איש האלקים אל מלך ישראל לאמר השמר מעבוד המקום הזה כי שם ארם נחתים ואין הקב"ה עושה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים כיון שעברו ישראל פעם ראשונה ושניה ולא נפלו הרגיש מלך ארץ ויאמר לעבדיו הלא תגידו לי מי משלנו אל מלך ישראל ויאמר אחד מעבדיו לא וגו' כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר משכבך ויאמר לכו ורואואיפה הוא וגו' וישלח שמה סוסים ורכב, מיד עמד נער אלישע בלילה וראה סוסים ורכב שהקיפו את העיר ויצעק ויאמר אהה אדוני אכה נעשה ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם, מיד נתפלל אלישע לשמו של הקב"ה שנאמר ויאמר (אלישע) ה' פקח נא עיניו (הנער) ויראה ויפקח ה' את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבות אלישע, מיד עמד אלישע וקלל את הארמים. ויאמר הך נא את הגוי הזה בסנורים ויכם בסנורים כדבר אלישע ולא הזכיר את השם וכשחזר והתפלל עליהם שיפקחו עיניהם אמר ה' פקח נא, הוי שאין שמו של הקדוש ב"ה נזכר על הרעה: