ילקוט שמעוני/ויקרא/רמז תקיד
למה נאמר כאן קח א"ל הקב"ה למשה חייב אני לפרוע לו לקיחה קום אתה וגדלו בלקיחה ואימתי לקח אהרן בשעה שיצא הקצף א"ל משה קח את המחתה ותן עליה אש א"ל אהרן מרי משה להרגני אתה מבקש, בני מפני שהקריבו לפני הקב"ה אש הדיוט נשרפו ואתה אומר קח את המחתה, בני הכניסו אש זרה ונשרפו ואני אוציא אש קודש לחוץ ואני מת או נשרף. אמר ליה משה לך ועשה מהרה שמתוך שאתה משיח הן מתים אלא הולך מהרה אל העדה וכפר עליהם, וכיון ששמע אהרן כן אמר אילו אני מת על ישראל אני כדאי מיד ויקח אהרן כאשר דבר משה לכך אמר הקדוש ברוך הוא למשה קבלהו מה אהרן עתיד להציל בני בלקיחה אף אתה גדלהו בלקיחה לכך נאמר קח את אהרן. דבר אחר קח את אהרן פתה אותו בדברים לפי הוא בורח מן השררה אין קח אלא לשון פתוי קחנו ועיניך שים עליו, וכן הוא אומר ותקח האשה בית פרעה. מתהלך בתומו צדיק זה אהרן. אשרי בניו שראה בניו בחיו משמשין בכהונה גדולה. אבל משה היה צדיק ולא היו בניו כמותו. שמואל היה צדיק ולא היו בניו כמותו שנאמר ולא הלכו בניו בדרכיו: