ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתיד
ה' אלהים. כל מקום שנאמר ה' מדת רחמים שנאמר ה' ה' אל רחום וחנון. כל מקום שנאמר אלהים זו מדת הדין שנאמר עד האלהים יבא דבר שניהם. ואומר אלהים לא תקלל. אתה החלות (ג) אתה התרת לי נדרי, בשעה שאמרת לי לך הוצא את עמי בני ישראל מארץ מצרים, אמרתי לפיך איני יכול שכבר נשבעתי ליתרו שאיני זז מאצלו שנאמר ויואל משה לשבת את האיש ואין הואלה אלא לשון שבועה שנאמר ויואל שאול וגו', ד"א אתה החלות אתה פתחת לי פתח שאעמוד ואתפלל לפניך על בניך בשעה שסרחו במעשה העגל שנאמר ויואל שאול וגו', ד"א אתה החלות אתה פתחת לי פתח שאעמוד ואתפלל לפניך על בניך בשעה שסרחו במעשה העגל שנאמר הרך ממני וכי משה היה תפוש (בקדש) [בהקב"ה] [אלא כך אמר לפניו רבש"ע אתה פתחת לי פתח שאעמוד ואתפלל לפניך] עמדתי והתפללתי עליהם ושמעת תפלתי וסלחת לעונם הייתי סבור שאני עמהם בתפלה והם לא התפפו עלי, והלא דברים ק"ו אם תפלת יחיד על הרבים כך נשמעת, תפלת הרבים על היחיד על אחת כמה וכמה. להראות את עבדך יש שקראו עצמן עבדים והקב"ה קראן עבדים. ויש שקראו עצמן עבדים והקב"ה לא קראן עבדים. ויש שלא קראו עצמם עבדים והקב"ה קראן עבדים, אברהם קרא עצמו עבד שנאמר אל נא תעבור מעל עבדך והקב"ה קראו עבד שנאמר בעבור אברהם עבדי. יעקב קרא עצמו עבד שנאמר קטנתי מכל החסדים [ומכל האמת אשר עשית את עבדך] והקב"ה קראו עבד שנאמר עבדי יעקב. משה קרא עצמו עבד שנאמר להראות את עבדך והקב"ה קראו עבד שנאמר משה עבד ה'. דוד קרא עצמו עבד שנאמר אני עבדך בן אמתך והקב"ה קראו עבד שנאמר למען דוד עבדי, ודוד עבדי נשיא להם לעולם. ישעיה קרא עצמו עבד שנאמר יוצרי מבטן לעבד לו והקב"ה קראו עבד שנאמר כאשר הלך עבדי ישעיהו. שמואל קרא עצמו עבד שנאמר דבר כי שומע עבדך והקב"ה לא קראו עבד. שמשון קרא עצמו עבד שנאמר אתה נתת ביד עבדך התשועה והקב"ה לא קראו עבד. שלמה קרא עצמו עבד שנאמר ונתת לעבדך לב שומע והקב"ה לא קראו עבד. איוב לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד שנאמר וימת יהושע בן נון עבד ה'. כלב לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד שנמר ועבדי כלב. אליקים לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד שנארמ לעבדי לאליקים. זרובבל לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד שנאמר זרובבל בן שאלתיאל עבדי. דניאל לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד שנאמר דניאל עבדא דאלהא עלאה. חנניה מישאל ועזריה לא קראו עצמן עבדים והקב"ה קראן עבדים שנאמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי דאלהא. נביאים הראשונים לא קראו עצמן עבדים והקב"ה קראן עבדים שנאמר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים:
ואת גדלך (ד) זה בנין אב לכל גדלך שבתורה. ואת ידך אלו עשר מכות שהביא הקב"ה על המצרים במצרים שנאמר נטה ידך על מצרים. אשר מיאל בשמים ובארץ שלא כמדת בשר ודם מדת הקב"ה, מדת בשר ודם איפרכוס יושב על הפרכיא שלו מתירא הוא מן סנקתדרין שלו שלא יחזירנו. אתה שאין לך סנקתדרין מפני מה אין אתה מוחל לי. מלך ב"ו יושב על בימה שלו מתירא הוא מפני דוכוס שלו שלא יחזירנו, אתה שאין לך דוכוס מפני מה אין אתה מוחל לי. (ה) אשר יעשה כמעשיך וכו' (כדלעיל). ד"א ה' אדון אתה לכל באי עולם, אלהים בדין בראת את העולם. אתה החלות, אתה אחלות לפתוח פתח לעבדך בשעה שנכנסתי לנחלת בני ראובן ובני גד. ד"א אתה החלות להראות את עבדך נסים וגבורות שנאמר ויאמר משה אסורה נא ואראה. ד"א אתה החלות החלת את השבועה כתב בתורה זובח לאלהים יחרם ובניך עבדו ע"ז ובקשתי עליהם רחמים וסלחת אתה החלות השבועה. את גדלך זו מדת טובך שנאמר ועתה יגדל נא כח ה'. ואת ידך זו ימינך שפשוטה לכל באי העולם שנאמר ימינך ה' נאדרי בכח, ואומר כי ימינך וזרועך ואור פניך, ואומר בי נשבעתי יצא מפי צדקה, החזקה שאתה כובש ברחמים את מדת הדין שנאמר מי אל כמוך נושא עון וגו' ישוב ירחמנו וגו' תתן אמת ליעקב וגו'. אשר מי אל בשמים ובארץ וגו' שלא כמדת בשר ודם מדת הקב"ה מדת בשר ודם הגדול מחברו מבטל דברי חברו אבל אתה מי יכול למחות על ידך, וכן הוא אומר והוא באחד ומי ישיבנו. רבי יהודה בן בבא אומר משל לאדם שנתן בקונטריסין של מלכות אפילו נותן ממון הרבה אי אפשר ליעקר אבל אתה אומר עשו תשובה ואני מקבל שנאמר מחתי כעב פשעיך וגו'. דבר אחר אשר מי אל בשמים ובארץ שמא תאמר חוץ מכאן יש, תלמוד לומר וידעת היום והשבות אל לבבך וגו' אין עוד אלא אף באויר העולם. ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך אמר לפניו רבש"ע אתה קראתני עבד משה עבדי לא כן עבדי משה, ולויתן קראתו עבד, אני מתחנן לפניך והוא מתחנן לפניך שנאמר הירבה אליך תחנונים, תחנת לויתן שמעת וכרת עמו ברית וקיימתו שנאמר היכרות ברית עמך תקחנו לעבד עולם. אני עבדך ואמרת לי (הנני) [הנה אנכי] כורת ברית ולא קימת אלא אמרת עלה ומות בהר ולא עוד אלא כתבת בתורה ואם אמר יאמר העבד וגו' ואני אהבתי אותם ותורתך ובינך לא אצא חפשי איני מבקש למות והגישו אדוניו אל האלהים ועבדו לעולם [לא קיימת עמי] שמעה אלהים רנתי ואל תתעלם מתחנתי אמר לו הקב"ה רב לך. ה' אלהים אתה החלות בשני מקומות דימה משה את עצמו לאברהם (כתוב ברמז צ"ו). אברהם אמר ה' אלהים מה תתן לי, אמר לפניו רבש"ע אם מתבקש לי בדין שיהא לי בנים תן לי בדין ואם לאו תן לי ברחמים אמר לו הקב"ה (ו) בדין מתבקש לך הה"ד והנה דבר ה' אליו לאמר וגו', ואף משה כך אמר אם מתבקש לי בדין ליכנס לארץ ישראל אכנס ואם לאו ברחמים אכנס, א"ל הקב"ה אל תתכבד לפני מלך כי לא תעבור את הירדן הזה, [וכיון שראה משה היאך הדברים חזקים התחיל מדבר דברים קשים ה' אלהים אתה החלות] מהו אתה, א"ל [רבש"ע] למה איני נכנס לארץ מפני שאמרתי שמעו נא המורים אתה החלות תחלה אמרת למשמרת לאות לפני מרי. דבר אחר אתה החלות תחלה לבא אצלי שנאמר וירא מלאך ה' אליו בלבת אש וגו' משגדלת אותי אתה מוריד אותי מגדולתי, אמר לו הקב"ה והלא נשבעתי, אמר לו אתה החלות את השבועה לא נשבעת שאתה מכלה בניך וחזרת בך שנאמר וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו. דבר אחר אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע עצמותיו של יוסף נכנסין לארץ ואני איני נכנס, אמר לו הקב"ה מי שהודה בארצו, אדונתו אמרת לו ראו הביא לנו איש עברי ואינו כופר אלא אמר כי גנב גנבתי מארץ העברי, אתה שלא הודית בארצך, בנות יתרו אומרות איש מצרי הצילנו ואתה שומע ושותק, לפיכך אין אתה נקבר בארצך, א"ל הקב"ה אם אתה נקבר אצלן בזכותך הן באין עמך, משל למה הדבר דומה לאחד שנתפזרו מעותיו במקום אפלה אמר אם אני אומר האירו לי שאלקט מעותי אין כל בריה משגחת עלי, מה עשה נטל זהוב אחד והשליכו בתוכו והתחיל צווח ואומר בבקשה מכם האירו לי זהוב אחד היה לי ונפל ממני בואו והאירו לו, מה עשה משנטל את הזהוב לקט מעותיו, כך אמר ליה הקב"ה אם נקבר אתה במדבר הם באים בזכותך ואתה בא בראשון שנאמר וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון ויתא ראשי עם: