ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתטו
ה' אלהים אתה החלות. מה ראה להזכיר שתי פעמים מדת הדין ומדת רחמים, משל למלך שהיה יושב בבית דירתו מסביר פנים ובות לכל בני פלטין, כיון שנכנס איפרכוס שלו התחיל מזדעף גזר ואמר עשו בימה פרסו וילון שאני יושב בדין, אמר ליה איפרכוס שלו מרי המלך לכל בני הפלטין עשית פנים יפות וכיון שנכנסתי פרסת עלי בימה עלילה אתה מבקש לי, כך אמר משה לפני הקב"ה לאבות דברת במדת רחמים שנאמר ויאמר ה' אל אברם אני ה' אשר הוצאתיך, וכן עם יצחק וירא אליו ה', וכן עם יעקב והנה ה' נצב עליו, ועלי נגלתה מתחלה במדת הדין אני ה' אלהי אברהם אביך אותה שעה יראתי והטמנתי שנאמר ויסתר משה פניו. להראות את עבדך את גדלך מלאכיך קיימים לעולם אע"פ שהן משבחין אותך לא ראו ולא ידעו מקומך שנאמר וקרא זה אל זה ואמר וגו' ואני דברתי עמך פנים אל פנים וראיתי תמונתך שנאמר פה אל פה אדבר בו וגו', ולא עוד אלא שנכנסתי למקום שאין רשות למלאכי השרת ליכנס שנאמר ומשה נגש אל הערפל וגו'. וכן שלמה אמר ה' אמר לשכון בערפל, וכה"א ויהי שם עם ה' ואתה גוזר עלי מיתה. אמר לו הקב"ה מה אעשה לך חתכתי ימיך מימי בראשית שנאמר לא ידון רוחי באדם לעולם בשדם וגו'. אמר לפניו רבש"ע אתה אמרת לא יומתו אבות על בנים והרי לא טעמתי חטא מימי למה אני מת אמר לו אתה כנסת ישראל כבר צל הסלע ואמרו לך לא אמרת (ז) שיש לנו אלוה בכל מקום שנאמר הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים, הקפדת כנגדן ואמרת שמעו נא המורים ואמרו יודעים אנו שהיית רועה במדבר ארבעים שנה ואתה מכיר מקום המי, ונחזקת להכו הסלע ויצאו המים בזעף שנאמ יבקע צורים במדבר וכתיב ביום הזה נבקעו וגו' מה רבה האמור בדור המבול נשטפו אף כאן נשטפו אין את זכור מה עשה הסלע לבני וינקהו דבש מסלע ואחר טובתו הכית אותו אין את כשר לעמוד על בני כבר מניתי אחר תחתיך קח לך את יהושע בן נון. ה' אלהים א"ל משה בבקשה ממך תקדים לי מדת רחמים למדת הדין שאין רחמים בדין. ומה אם משה הצדיק אחר כל המשים שסגל נתחנן ונתחבט לבא לארץ שאר כל הבריות עאכ"ו. אתה החלות משל למלך שראה אשה אחת בקש לישא אותה שלח ותבעה ז' פעמים ולא היתה רוצה בהרבה בקשות נתרצית לו נשאה לאחר ימים כעס עליה המלך ובקש לגרשה. אמר לו אני לא בקשתי להנשא לך אתה הוא שתבעת תחלה בי, כך שבעה ימים היה הקב"ה מפתה את משה בסנה שילך בשליחותו שנאמר לך ואשלחך אמר לו לא איש דברם אנכי וגו' פיסו והלך בשליחותו עשה כל הסים וקרע להם את הים והויד להם את המן והגיז להם את השלו והעלה להם את הבאר ונהגן ארבעים שנה בא ליכנס לארץ אמר לו לכן לא תביאו. ד"א אתה החלות לא תעשה שבועתך חולין לא כך אמרת והבאתי אתכם אל הארץ ודברך אמת כן יהיה דברי אשר יצא מפי וגו'. דרש רבי שמלאי לעולם יסדר אדם וכו' (כדלעיל). אמר רבי אלעזר גדולה תפלה יותר ממעשים טובים שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו ואעפ"כ לא נענה אלא בתפלה שנאמר עלה ראש הפסגה:
אעברה נא ואראה. אפשר שהיה משה מבקש מלפני המקום שיכנס לרץ והלא כברנאמר כי לא תעבור את הירדן הזה, משל למלך בשר דם שהיו לו שני עבדים וגזר על אחד מהן שלא לשתות יין שלשים יום. אמר זה גזר עלי שלא אשתה ין שלשים יום איני טועמו אפילו שנה אחת אפילו שתי שנים, וכל כך למה כדי לפוג דברי רבו, חזר וגזר על השני שלא לשתות יין שלשים יום אמר אפשר אני יכול לחיות בלא יין אפילו שעה אחת, וכל כך למה כדי לכבב דברי רבו, כך משה היה מחבב דברי המקום ומבקש מלפניו שיכנס לארץ: