ילקוט שמעוני/דברים/רמז תתיג
דבר אחר ואתחנ משל למטרונא שילדה בן כל ימים שבנה קיים היתה נכנסת בפלטין בזרוע, לא עשתה אלא מת בנה מבקשת ליכנס ואינה נשמעת, כך כל ימים שהיו ישראל קיימין היה משה נכנס לפני הקב"ה בזרוע למה ה' יחרה אפך, סלח נא לעון, כיון דכתיב במדבר הזה יתמו ושם ימותו והתחיל מבקש ליכנס והיה מתחנן. בעת ההיא באי זו עת, באותו עת שנתמנה יהושע, משל למה הדבר דומה לאיפרכוס שהיה בארכי שלו והיה גוזר על המלך והוא עושה היה (פוטר) [פודה] למי שירצה וחובש למי שירצה, כיון שנתחלף ונתמנה אחר תחתיו התחיל מבקש ליכנס לפלטין ולא היה מניח לו, כך משה כל ימים שהיה בארכי שלו אמר יחי ראובן ואל ימות, והנכש למי שירצה וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה, כיון שנתחלף ונתמנה יהושע התחיל להתחנן ליכנס לארץ ישראל. דבר אחר מהו בעת ההיא לאמר, לאמר לדורות שיהו מתפללין בשעת הצרה, שהרי משה שאע"פ שנאמר לו לכן לא תביאו את הקהל התחיל מתחנן. דבר אחר והוא מהשנא עדניא וזמניא משל לשלטון שהיה עושה כל מה שהיה מבקש ולא היה המלך מוחה בידו, לאחר ימים שלח המלך והתיר זונין שלו והיה מהלך פיגן, אמרו לו את הוא שהיית מרעיש המדינות, אמר ליה שעין אינון בשעתן עבדית כל מה דהני לי, כך משה ויהי בישרון מלך, ונקרא מלאך שנאמר וישלח מלאך, ונקרא אלהים שנאמר ראה נתתיך אלהים, וכתיב תפלה למשה איש האלהים, והיה גוזר וכל מה שהיה מבקש עושה וכשהוא עובד מן העולם תשש כחו מעליו שנאמר הנך שוכב עם אבותיך, אמר ליה את הוא שהיית מדבר עם האלהים פה אל פה, א"ל שעין אינון לשעבר נכנס לפלטין ומשה עלה אל האלהים, הורג למי שרוצה ויך את המצרי, פנה את הצרוע אל נא רפא נא לה. זש"ה בתוכחות על עון יסרת איש זה משה והאיש משה ענו מאד שנתיסר על שהוכיח שמעו נא המורים. אם כן נעשה למשה אין כל הבריות לפניך כלום אך הבל כל אדם סלה. אמר שלמה לכל זמן ועת לכל חפץ תדע לך משה היה גוזר על האלהים בכל שעה והוא עושה שנאמר ויחל משה. לא זז משם עד שנאמר וינחם ה' על הרעה וגו'. במתאוננים ויצעק העם אל משה ותשקע האש, נכנס משה והיה דורס לתוך האש ומשקעה כציפיון של צמר וכשבאת השעה היה עומד ומתפלל ולא נתקבל, א"ל אתה יודע שגזר הקב"ה עליך לכן לא תביאו את הקהל הזה ואתה עומד ומתפלל באשר דבר מלך שלטון מי יאמר לו מה תעשה האתה מבטל גזרות של הקב"ה, אמר משה יודע אני שאמר הקב"ה אלא הראני מדת רחמים ה' ה' אל רחום, וכן הוא אומר טוב ה' לכל וגו' אמר משה הריני דוחק בתפלה שמא יעשה לי צדקה לכך נאמר ואתחנן אל ה':
כמה ישהא אדם בין תפלה לתפלה, רב הונא ור"ח חד מר כדי שתתחונן דעתו עליו דכתיב ויחל משה. דרש ר' שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל שנאמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא למר ה' אלהים אתה החלות להראות וגו' וכתב בתריה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה. משה מארבעה צדיקים שניתן להם/רמז כו' (כתוב ברמז רס"ו). משה מנין דכתיב כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע, אמרו יהושע מנחיל את הארץ לישראל ובסוף היה עומד ומתחנן שנאמר ואתחנן אל ה'. משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס עמו לפלטין שלא נכנס בפתח ראשון ושתקו לו בשני ושתקו לו בשלישי ונזפו בו אמרו לו דייך עד כאן, כך כשכבש משה ארץ שני עממין ארץ סיחון ועוג נתנה לראובני ולגדי וחצי שבט המנשה אמר שמא לא נגזרה גזרה אלא על תנאי אף אנו אין אנו נידונין אלא על תנאי, אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע שמא דרכיך כדרכי בשר ודם אפוטרופוס גוזר גזרה פלירכוס מבטל על ידיו פלירכוס גוזר גזרה דיקוריון מבטל על ידיו, דיקוריון גוזר גזרה הגמון מבטל על ידו, הגמון גוזר גזרה איפרכוס מבטל על ידו, איפרכוס גוזר גזרה ובא המושל הגדול ומבטל ע"י כולן מפני שהן ממונין זה למעלה מזה שנאמר גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם, שמא דרכיך כדרכיהן. אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך במצרים, וכגבורותיך בנחל ארנון: