ידי משה על במדבר רבה/ט/כד

| ידי משה על במדבר רבה • פרשה ט | >>
ב • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טז • יז • כ • כא • כד • כה • כח • ל • לא • לג • לה • מא • מד • מה • מו • מז • מח • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

במה הוא מיצוי החשבון עד אחד. פי' שרוצה לתרץ מה שאמר אחת לאחת כי א"א לעשות חשבון פחות מאחד:

אמרו סדום הואיל ואין ל וכו' מלת סדום טעות דמוכח צ"ל אמרו דור המבול אבל דברי סדום הוא בסמוך: [כך היה הגי' במדרש שלפניו ובמדרש דפוס ויניציא הגי' אמרו הואיל כו']:

אלא ב' טיפות של גשמים הללו כצ"ל ואין צריך לדוחק מ"כ:

בשביל לגיונות שאינן מקבלים שכר לפי שכל המלכים באו לו לעזרה בחנם דכתיב שם בצע כסף לא לקחו:

לא זזו משם. פי' שהכוכבים עמדו במקומן ולא זזו ממסלותם אלא שהיו מתחממים כל כך עד שרצו לנחל קישון לקרר את עצמן:

ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים. ואע"ג שחטא שמשון בעיניו מכל מקים הואיל ונקרו הפלשתים עיניו בשעת שהיה נלחם בהם כדי להושיע את ישראל וזה שאמר ואנקמה נקם פירוש הואיל שהיה כוונתי להושיע את ישראל אי נמי יש לומר לפי שהיה שופט בצדק ולא לקח שוחד המעוור את העינים ואף על פי כן נקרו את עיניו לזה בקש מהקב"ה שישלם לו שכרו בעולם הבא וקל להבין:

כחרובים גדולה היה יכול ככידון. פי' שכך היה אבשלום גדול עד שהיה יכול להרים בידו חרובה גדולה כמו כידון ומביא ראיה מאבא שאול דבסמוך ורבי יהודה אמר בדין היה עשוי. פירוש שהיה אדם בינוני כשאר אנשים אבל בפי' מ"כ לא מצאתי נחת רוח ובעל ש"י פירוש דה"ק היה יכול ככידון פירוש למה נמשלו קליעת ראשו כאילן חרוב ולא נמשל ככידון ומשני משום דבדין ובדין כי קליעת השער עשוי בדין בדין פי' שיצאת ממנו קליעת קטנות כענפי אילן לכך המשיל כחרובית עכ"ל וכן מצאתי בפי' אגדת שמואל ע"ש וק"ל: