טור מנוקד אבן העזר קמה
<< | טור · אבן העזר · סימן קמה (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
שכיב מרע שאמר לאשתו "הרי זה גיטך לאחר מיתה" - אינו כלום, שאין גט לאחר מיתה. וכן אם אמר "הרי זה גיטך מחולי זה", שיש במשמע כשיפסוק חולי זה וימות. וכן "אם מתי", לאחר מיתה משמע.
אמר "מהיום אם מתי" או "מעכשיו את מתי" - הרי זה גט. וטוב לעשות שיאמר "מעכשיו אם מתי", שאם אמר "מהיום" שמא אין דעתו אלא מסוף היום ואילך ואם מת קודם שיעבור היום אין גט לאחר מיתה. והרמ"ה כתב - דמהיום כמעכשיו דמי ואם מת קודם שיעבור היום מגורשת.
ודוקא שיש עדים שהגיע הגט לידה בחייו, אבל אם אין עדים מתי יבוא לידה, אף על פי שכתוב בו זמן וכתוב בו מהיום, כיון דלא משתריא אלא בעדי חתימה לא הוו גירושין, דעדי חתימה אינם עושים אותו גט אלא אחר היום וכיון שמת קודם לכן הויא ספק גרושה וחולצת ולא מתיבמת.
אמר "מהיום" או "מעכשיו ולאחר מיתה" - הוי ספק שמא חזר בו ממה שאמר מהיום או לא, וחולצת ולא מתייבמת. והרמ"ה כתב - שאין מעכשיו כמו מהיום, דאף על גב דמהיום ולאחר מיתה הוי ספק, מעכשיו ולאחר מיתה הוי גט.
והיכא דאמר "מעכשיו" דהוי גט, אפילו לא מת בחוליו אלא עמד הוי גט, אף על פי דגבי מתנה אינו כך אלא מיד כשעמד נתבטלה המתנה, בגט הוי גט, אלא אם כן פירש בפירוש שאם יעמוד שלא יהא גט. לכך צריך לומר בשעת מסירת הגט "אם לא מתי לא יהא גט, ואם מתי יהא גט מעכשיו, ואם לא מתי לא יהא גט", ואז הוא בטל כשיעמוד. ואם ירצה שלא יתבטל מיד כשיעמוד אלא עד זמן, יאמר "אם מתי עד זמן פלוני יהא גט מעכשיו, ואם לא מתי עד זמן פלוני לא יהא גט".
עמד מחוליו והלך בשוק בלא משענת כדרך הבריאים, אף על פי שחזר וחלה ומת מהחולי הראשון, בטל הגט כיון שנתרפא בינתים. לא הלך בשוק, אפילו ניתק מחולי לחולי והלך בינתים בביתו בלא משענת - הרי זה גט, ואין צריך אומד, שודאי מחולי זה מת. ואם עמד והלך בשוק על משענתו - אם לא ניתק מחולי לחולי אלא שהכביד עליו חליו ומת, אפילו היקל בינתיים - אין צריך אומד, שודאי מחולי הראשון מת. ואם ניתק מחולי לחולי - כיון שעמד והלך בשוק על משענתו, אומדין אותו, אם מחולי הראשון מת הרי זה גט, ואם לאו אינו גט. לא עמד מחליו וגם לא מת מחמת החולי, אלא נשכו נחש או נפל עליו הבית ומת - לא הוי גט, שלא התנה אלא על מיתה כדרכה, אבל אונס כי האי לא שכיח ולא אסיק אדעתיה, ולא הוי גט בין שיאמר "מהיום אם לא אעמוד מחולי זה" בין אם אמר בסתם "אם מתי מחולי זה". ורבינו חננאל פסק - "מהיום אם מתי מחולי זה" ונפל עליו הבית או נשכו נחש, אינו גט, "אם לא אעמוד מחולי זה" ונפל עליו הבית או נשכו נחש, הוי גט. והרמב"ם כתב - ש"אם לא אעמוד מחולי זה" דהוי ספק מגורשת ולא נהירא לאדוני אבי הרא"ש ז"ל - אלא בתרוייהו לא הוי גט.
שכיב מרע שנתן גט ליד אחד ואמר לו "זכה בגט זה לאשתי כדי שלא תפול לפני יבם" ומת קודם שיגיע לידה - הוי ספק מגורשת, וחולצת ולא מתיבמת.