טור מנוקד אבן העזר קלד
<< | טור · אבן העזר · סימן קלד (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
צריך שיבטל כל מודעה קודם שיתן הגט. שאם מסר מודעה בפני שנים ואמר 'גט זה שאני רוצה ליתן לאשתי דעו שאני אנוס ליתנו ולכן אני אומר בפניכם שיהא בטל' - הרי הוא בטל, אף על פי שלא לקח בקנין, אף על פי שאין מכירין את אונסו, ואפילו אינו אומר אמת שאינו אנוס, כיון שביטלו אינו גט. ואף על פי שנותנו אחר כך לא אמרינן שביטל המודעא שמסר, עד שיאמר בפירוש שמבטל המודעא, ואז היא בטילה ואין צריך קנין.
כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל: ואם מסר מודעא ואמר 'אף אם אבטלנה לא תיבטל' - אם ביטל מודעא ומודעא דמודעי עד סוף כל מודעי, הכל בטל. כשם שמועיל ביטולו על מודעא אחת, כך מועיל על כמה מודעות ועל כל תנאין שהתנה. וכן עמא דבר. דלא כהרמב"ם שכתב: אמר "גט זה שאכתוב לאשתי בטל הוא וכל דבר שאבטל בו מודעא זו הרי זה בטל" וכתב אחרי כן גט ונתנו לה, אף על פי שביטל המודעא קודם שיכתוב הגט ויתנו לה הרי הגט בטל, אם כן מה תקנת דבר זה, שיאמרו העדים קודם כתיבת הגט אמור בפנינו שכל דברים שמסרת שגורמין כשיתקיימו אותן הדברים לבטל גט זה הרי הם בטלים והוא אומר כן, ואחר כך אומר להם לכתוב ולחתום וליתן לה, ולא יניחוהו לילך עד שיגיע הגט לידה כדי שלא יבוא לבטלו. ולא המוסר מודעא ולא המבטל מודעא צריך קנין. עד כאן[1]. והמגרש אשתו מרצונו אין כאן חשש אם לא יבטל מודעא, דכיון דמדעתו מגרש אינו חשוד לקלקלה בידי שמים. עד כאן לשון אדוני אבי הרא"ש ז"ל.
ומכל מקום לכתחילה טוב הוא שיבטל מודעא ואפילו במגרש מרצונו.
והא דאינו גט כשהיה אנוס, דוקא כשאנסוהו שלא כדין, אבל אנסוהו כדין כגון שהוא חייב להוציא ואינו רוצה ואנסוהו בית דין עד שהוציאה, הוי גט, ומצוה על כל בית דין שבכל מקום ובכל זמן לכופו לגרשו. ואם מסר מודעא תחילה כדי לבטלו משמתינן ליה. ואפילו אנסוהו שלא כדין שאינו גט להתירה, פוסלתה מיהא מן הכהונה. ואם אנסוהו גויים לגרש, אפילו אנסוהו כדין שחייב להוציא - אינו גט להתירה אלא לפוסלה לכהונה. ואם אנסוהו שלא כדין, אפילו ריח הגט אין בו לפוסלה לכהונה. אבל אם בית דין של ישראל כופין אותו על ידי גויים ואומרים לו "עשה מה שבית דין ישראל אומרים לך" וכופין אותו על כך - הוי גט. וכתב הרמ"ה: דוקא בזה הלשון, אבל אם גויים כופין אותו ואומרים לו "תן גט", אף על פי שישראל אומר להם לכופו - פסול. ולא נהירא לאדוני אבי הרא"ש ז"ל, דכיון שישראל אומר להם לכופו, אפילו אם הגויים אומרין ליתן גט, כשר.