טור מנוקד אבן העזר קג

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן קג (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    alhatorah.org Sefaria.org
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה


אלמנה, בין מן הנישואין בין מן האירוסין, מוכרת מנכסי בעלה לגבות כתובתה שלא בבית דין ושלא בהכרזה, לא שנא אם מוכרת לגבות כל כתובתה ביחד, לא שנא אם מוכרת שלוש או ארבע פעמים לגבות מעט מעט בכל פעם. מוכרת שלא בבית דין מומחין. אבל צריכה בית דין הדיוטות - שלושה אנשים בקיאים בשומת קרקע. ואם מכרה בלא בית דין הדיוטות - כתב רבינו חננאל - שמכרה בטל. והרמב"ם כתב - גבי מוכרת למזונות שקיים ונשבעת שלא זלזלה. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב בתשובה כרבינו חננאל.

ואחריות המכר על היתומים, בין אם תמכור היא או בית דין. וגרושה לא תמכור אלא בבית דין. ואלמנה נמי אם נשאת לא תמכור אלא בבית דין.

ואם בית דין מוכרין ונותנים לה - אז אינה נשבעת אלא שלא התפיסה צררי ושלא תפשה היא משלו. ואם היא בעצמה מוכרת - צריכה לישבע שבועת צררי ושלא גבתה יותר ושלא זלזלה בנכסים. ואם לקחה לעצמה - אינו כלום, אף על פי ששמוה שלשה הדיוטות, אלא צריכה להחזיר ליתומים אפילו אם הכריזה.

ועצה טובה היא לה שתפרש מה שמוכרת לצורך כתובתה, שלא יאמרו שמוכרת הכל לצורך מזונותיה ויקראוה רעבתנית. ואם אינה חוששת שיקראוה רעבתנית - טוב לה שלא תפרש, שאם יכלו הנכסים תאמר כל מה שמכרה הוא לצורך מזונות ותטרוף מהלקוחות שקנו מבעלה לצורך כתובתה, אבל אם תפרש שמוכרת לצורך כתובתה לא תוכל לטרוף מהלקוחות מזונות. ויש צד אחר שטוב לה יותר שלא תפרש - שאם לא תפרש ויצא עליו שטר חוב תאמר שלכתובתה מכרה ואם כתובתה קדמה לא יוכל בעל השטר לטרוף ממה שמכרה, ואם תפרש למזונות יטרפנו בעל חוב מפני שזמנו קודם, שאין חיוב המזונות אלא עד אחר מיתה.

היתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מאתים במנה והוזל שאינו שוה אלא מנה והיא רוצה לקיים המקח - נתקבלה כתובתה, ולא אמרינן כיון שהיה המקח בטעות לא יצא הקרקע מחזקת היתומים וברשותם הוזל, אלא כיון שבשעה שקבלה הקרקע להכניסו לרשות הלוקח היה שוה מאתים, כאילו כוונה לקנות הקרקע ונתקבלה כתובתה ואינה חוזרת ליתומים. וכן אם מכרה שוה מנה במאתים והוקר והלוקח רוצה לקיים המקח ונתקבלה כתובתה והריוח ליתומים. טעתה ומכרה שוה מנה ודינר במנה, או שטעתה אפילו כל שהו, אפילו אם רוצה ליתן ליתומים מה שטעתה - מכרה בטל.

היתה כתובתה ארבע מאות ומכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון שוה מנה ודינר במנה - הראשונים - מכרן קיים, והאחרון - מכרו בטל. במה דברים אמורים? - שהן ארבע שדות חלוקות, אבל אם הכל שדה אחת ומכרה ממנו לארבעה, לרב אלפס שפסק במכור לי כורא וזבין ליה ליתכא שהמכר בטל שחשוב כמעביר על דבריו, אפילו הראשונים מכרן בטל אם עשה לכל אחד ואחד שטר בפני עצמו, אלא אם כן מכרה לכולם בשטר אחד אז מכר הראשונים קיים. אבל רבינו האי פסק במכור לי כורא וזבין ליה ליתכא שהמכר קיים. ולפי זה אפילו מכרה לארבעה בארבעה שטרות, הראשונים מכרן קיים לבד מהאחרון. וכך היא מסקנת אדוני אבי ז"ל.