טור מנוקד אבן העזר צח

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן צח (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה


פטרה הבעל משבועה, גובה כתובתה בלא שבועה. וכפי לשון הפטור היא נפטרת. כיצד? - כתב לה 'נדר ושבועה אין לי עליך', אינו יכול להשביעה שום שבועה, לא שבועת אפוטרופסת אם היתה נושאת ונותנת, ולא שבועת פוגמת. אבל לענין עד אחד מעידה שהיא פרועה - כתב הראב"ד - אינו מועיל הפטור. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב - שאף לזה מועיל. אבל לענין נפרעת שלא בפניו כתב - יש להסתפק אם יועיל, דלכאורה נראה שלא יועיל דכיון דנפרעת שלא בפניו מעיזה פניה, אמנם ייראה שהפטור מועיל גם בזה. עד כאן. אבל משביע את יורשיה, אם גירשה ומתה יורשיה נשבעין שבועת יורשין 'שלא פקדתנו בשעת מיתה ולא אמרה לנו קודם לכן ששטר זה פרוע', ואת הבאים ברשותה, כגון אם מכרה כתובתה לאחרים ונתגרשה ומתה והלקוחות תובעים כתובתה, נשבעים שבועה 'שלא פקדתנו'. ודוקא שמתה, אבל אם היא עדיין קיימת לא יתנו ללקוחות כלום אלא אם כן תשבע היא שלא נפרעה. ומשביעין גם כן יורשיה והבאים ברשותה אם פגמו הכתובה או אם נעשו אפוטרופין, ואפילו אם נתן לה רשות למנות אפוטרופין ליורשים או לאחרים אינו מועיל להם לפטור בפטור שפטרה.

כתב לה 'נדר ושבועה אין לי עליך ועל יורשיך ועל הבאים ברשותך' - אינו יכול להשביע לא אותה ולא יורשיה ולא הבאים ברשותה שום שבועה. אבל יורשיו או הבאים ברשותו, כגון לקוחות שקנו ממנו, משביעין אותה ואת יורשיה ואת הבאים ברשותה כגון אם נתגרשה ומתה, אבל נתאלמנה ומתה קודם שנשבעה אין יורשיה יורשין כתובתה כדפירשתי לעיל.

כתב לה 'נדר ושבועה אין לי וליורשי ולבאים ברשותי עליך ועל יורשיך ועל הבאים ברשותך' - לא הוא ולא יורשיו ולא הבאים ברשותו יכולין להשביע לא היא ולא יורשיה ולא הבאים ברשותה, ואפילו אם פגמה כתובתה, או היורשים או אפילו יורשים מן היורשים פטורין משבועה. אבל אם נעשית אפוטרופא לאחר מיתת בעלה - לזה אינו מועיל הפטור אלא משביעין אותה על אותו אפוטרופסת, אבל לאפוטרופא שנעשית בחיי בעלה מועיל שאפילו על ידי גלגול אין יכולין להשביעה. ורב אלפס כתב - שאפילו לא פטרה, אין היורשים יכולים להשביעה על אפוטרופוס שנעשית בחיי בעלה. ולא נהירא לאדוני אבי ז"ל.

ומיהו על מה שמכרה לצורך קבורה בין מיתה לקבורה, מהני שאין משביעין אותה עליו אפילו על ידי גילגול. ובירושלמי משמע דאפילו אם מכרה שלא לצורך קבורה בין מיתה לקבורה מועיל הפטור שפטרה. ובגמרא דידן לא משמע כן. וגמרא דידן עיקר.

כתב לה 'דלא נדר ודלא שבועה' או 'נקי נדר' או 'נקי שבועה מנכסי' - הוי כאילו כתב לה 'שבועה אין לי עליך', והוא אינו יכול להשביעה, אבל יורשיו ובאי כחו משביעין אותה. ואם כתב לה 'נקי נדר' או 'נקי שבועה' או 'דלא נדר דלא שבועה מנכסי אילין' - לא הוא ולא יורשיו ולא באי כחו יכולין להשביעה.

כתב רי"ף - אף על פי שהאמינה על יורשיו ועל הבאים מכחו, אין מועיל אלא לענין יורשין, אבל אין פטור מועיל לגבות מלקוחות בלא שבועה, לפיכך אם יש עליו בעל חוב אחר או כתובה או לקוחות אין הפטור מועיל לה. וכן כתב רבינו חננאל - מעשים בכל יום שאין נפרעין מנכסים משועבדין אלא בשבועה אף על פי שיש לה נאמנות ומהיורשין בלא שבועה. ורבי זרחיה הלוי כתב - אם מכר קודם הנאמנות, אז אינו מועיל דלאו כל כמיניה לגרוע כח דלקוחות אחר שמכר להם כבר, אבל אם קדם הנאמנות ללקוחות, לא פקע בשביל שמכר נכסיו אחר כן. וכן כתב הרמ"ה. ויש אומרים - דהיינו דוקא שכתב לה הנאמנות בשטר וקנו מיניה שאז מועיל אף גבי לקוחות משום דאית ליה קלא. ואדוני אבי ז"ל כתב - האידנא דנפישי רמאי נכון להחמיר כרב אלפס.

ואבא שאול פליג אתנא קמא בפטור יורשים, וקאמר דאפילו פטרה בפירוש מן היורשים, או כתב לה 'נקי נדר נקי שבועה מנכסי אילין' אינו מועיל גבי יורשין ואינה גובה מהן אלא בשבועה. ופסק רב אלפס כתנא קמא דפטור מועיל אף גבי יורשים. והני מילי כשפירש "לי וליורשי", אבל לא פירש אף על פי שכתב "נקי נדר נקי שבועה מנכסי אילין" לא מהני וצריכה שבועה. ורבינו חננאל ור"י פסקו כאבא שאול דלא מהני כלל גבי יורשין אפילו פירש לי וליורשי. ולזה הסכים אדוני אבי ז"ל.

וכתב רבינו חננאל - דוקא דלא קנו מיניה, אבל קנו מיניה אין משביעין לא אותה ולא יורשיה דאלים כח קנין לפוטרה לגמרי ממנו ומיורשיו.

ייחד לה קרקע שתגבה כתובתה ממנו, אפילו לא פירש ארבע מצריו אלא אחד מהם, גובה בלא שבועה דלא חיישינן תו לצררי. ואם ייחד לה מטלטלי, אפילו אינן בעין - גובה בלא שבועה. אבל לרב אלפס - צריך שיהיו בעין, או אחרים שבאים מחמתן כגון שיחד לה מטלטלים והם עסקא והוא נושא ונותן בהם ומכרם וקנה בדמיהם סחורה, אבל אם אינן בעין ולא אחרים שבאין מחמתן צריכה שבועה. אבל לרש"י אפילו נגנבו או אבדו אותם שיחד אינה צריכה שבועה, דכיון שאבדו אותן שיחד לה תו לא מייחד לה אחריני. וכן היא מסקנת אדוני אבי ז"ל.