טור מנוקד אבן העזר צב
<< | טור · אבן העזר · סימן צב (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
אף על פי שהבעל אוכל פירות נכסי אשתו, אם התנה עמה שלא יאכלם מהני תנאה.
כיצד? - כתב או אמר לה "דין ודברים אין לי בנכסייך", מהני תנאה שאם מכרה או נתנה נכסיה לאחר שהוא קיים, אבל כל זמן שלא מכרה או נתנה אוכל הפירות, ואם מתה יורשה.
במה דברים אמורים? - בכותב או אומר לה כן בעודה ארוסה והנכסים נפלו לה בעודה ארוסה. אבל אם נפלו לה משניסת אף על פי שהתנה בעודה ארוסה פירש ר"י - שאין התנאי מועיל. והרמב"ן כתב - שהתנאי שהתנה בעודה ארוסה מועיל לנכסים שיפלו לאחר נישואין. וכן היא מסקנת אדוני אבי הרא"ש ז"ל.
כתב הרמב"ם: שאם קנו מידו בעודה ארוסה בקנין שאין לו דין ודברים בנכסיה, הרי סילק עצמו מגוף הקרקע ואין לו בנכסיה פירות לעולם, אפילו ערער על קנינו ואמר לא היה בדעתו שלא יהיה לו פירות בשביל קנין זה אלא לענין זה היה התנאי שאם מכרה ונתנה קיים, אין שומעין לו אלא מגוף הקרקע סילק עצמו. וכן דעת רב אלפס. ולא נהירא לאדוני אבי הרא"ש ז"ל - דכיון שאין במשמעות לשון זה סילוק אלא לענין שאם מכרה ונתנה קיים, אין הקנין גורם ליתן יתרון בלשון מה שאינו במשמעותו.
וכתב עוד הרמב"ם: שאם קנו מידו, מהני תנאה אפילו התנה אחר הנישואין ואם מכרה ונתנה קיים. וכן פירש ר"י. ולא נהירא לאדוני אבי הרא"ש ז"ל.
הוסיף להתנות גם על הפירות, שאמר לה "דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהם", אין אוכל פירות בחייה, אבל יורשה אם תמות, ואוכל פירי פירות.
וכתב הרמב"ם: שהדין הוא שימכרו הפירות ויקנה בהן קרקע ויאכל פירות שהן פירי פירות. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב - דוקא אם מעצמה שיירה הפירות ימכרם ויקח בהם הקרקע ויאכל פירותיו, אבל אין בית דין אומרים לה לשייר אותם כדי שיאכל פירי פירות.
הוסיף להתנות גם על פירי פירות, שאמר 'בנכסייך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן', אינו אוכל לא פירותיה ולא פירי פירות, אבל אוכל פירי פירי פירות, כגון אם לקחה מהפירות קרקע ומפירי אותו קרקע לקחה עוד קרקע אוכל פירי הקרקע השני, וכן לעולם, עד שיאמר "דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם".
ואם כתב "דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירי פירותיהן" ולא הזכיר הפירות, אוכל הפירות ולא פירי פירות, ונפקא מינה אם שייר הפירות ולא אכלם וקנה מהם קרקע אינו אוכל פירותיו שהם פירי פירות. ועדיין אם מתה ירשנה.
כתב לה "דין ודברים אין לי בנכסייך ובפירותיהם ובפירי פירותיהן בחייך ובמותיך", אינו אוכל פירות ולא פירי פירות, ואם מתה אינו יורשה. ואם לא הזכיר פירות, אלא "דין ודברים אין לי בנכסייך בחייך ובמותיך", אוכל פירות, ואם מתה אינו יורשה, ואם מכרה ונתנה קיים. וכן אם התנה עמה אם תמות בלא בנים שיחזרו נכסיה לבית אביה, הכל לפי תנאה. ורבן שמעון בן גמליאל פליג ואמר שאין תנאי מועיל לבטל ירושה שהיא דאורייתא. ורבינו תם ור"י פסקו כרבן שמעון בן גמליאל. ורב אלפס והרמב"ם פסקו כתנא קמא. ולזה הסכים אדוני אבי ז"ל.
ודוקא שהתנה בעודה ארוסה. אבל אם התנה אחר שניסת, אינו מועיל לבטל ירושה דאורייתא.