טור מנוקד אבן העזר צא

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אבן העזר · סימן צא (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה


אשה שהכניסה שטר חוב לבעלה ומחלה אותו אינו מחול, אף על פי שהמוכר שטר חוב לחבירו ומחלו מחול והוא כמו לוקח בנכסיה, אפילו הכי אינו מחול מפני שידו כידה.

וכיון שהבעל כלוקח בנכסי אשתו, מי שאמר לאשה "נכסי לך ואחריך לפלוני" וניסת, הוי כלוקח ואין לאחריך במקום בעל כלום, דקיימא לן "נכסי לך ואחריך לפלוני" ומכר הראשון אין לשני אלא מה ששייר ראשון.

במה דברים אמורים? - באומר כן לפנויה. אבל האומר לנשואה "נכסי לך ואחריך לפלוני" ומתה, אחריך קונה ולא הבעל, דכיון שהוא אומר כן כשהיתה נשואה הרי סילק הבעל בהדיא. לפיכך האומר לנשואה "נכסי לך ואחריך לפלוני" ומכרה ומתה, הבעל יכול להוציא מיד הלקוחות ואחריך מיד הבעל והלוקח מיד אחריך, הלכך מניחין אותו כמו שהוא ונשאר ביד הלוקח. ועוד נפקא מינה מאי דחשיב כלוקח, שאם גבו לה קרקע מבעל חובה וניסת ומתה, יורשה הבעל, אף על גב דשומא חוזרת לעולם הכא אינה חוזרת דהוי כאילו מכרתו לאחר.

וכן אם גבו ממנה לבעל חוב וניסת ומתה וירשה הבעל, אינו מוציא מיד הלקוחות.

היה עליה מלוה על פה קודם שניסת וניסת - אינה נגבית מן הבעל, דמלוה על פה אינו גובה מן הלקוחות. היה עליה מלוה בשטר - גובה ממנו. ורשב"ם פירש - שאף מלוה על פה גובה ממנו, וכן פירש רבינו חננאל. והרמ"ה ורב אלפס כתבו כסברא הראשונה.

וכן כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל: וששאלת - ראובן שידך לאה ושלח לה סבלונות והלכה לאה וניסת לאחר ועתה תובע ראובן הסבלונות והיא אומרת שאין לה לשלם כי היא כלתה ואכלה כל הסבלונות. תשובה - אם הכניסה לבעלה נכסי מלוג, ראובן גובה מהן סבלונותיו דהוי ליה כמלוה בשטר שדרך לשלוח הסבלונות בפומבי, הילכך גובה מנכסי מלוג שהכניסה לו.