טור מנוקד אבן העזר עח
<< | טור · אבן העזר · סימן עח (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
'בפדיונה' כיצד? - נשבית חייב לפדותה, ואינו יכול לומר 'הרי זה גיטך וכתובתיך ותפדה את עצמך'.
ואפילו אם יאמר 'איני פודך ולא אטול פירותיך' - אין שומעין לו, אף על פי שתקנו פרקונה תחת פירות שאוכל משלה, אפילו הכי אין שומעין לו אלא צריך לפדותה אפילו אם פדיונה עולה יותר מכתובתה ואפילו יותר מכדי שויה.
אבל רב אלפס פוסק שאינו חייב לפדותה אלא בכדי שויה, וכן כתב הרמב"ם.
ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב כסברא הראשונה.
ואינו חייב לפדותה אלא פעם אחת, נשבית שנית אינו חייב לפדותה.
ויש אומרים - שאינו חייב לפדותה בפעם שניה ביותר מכדי כתובתה, אבל עד כדי כתובתה חייב גם בפעם שניה.
ולא נהירא לאדוני אבי הרא"ש ז"ל אלא אינו חייב בפדיונה כלל בפעם השנית.
והרמב"ם כתב - נשבית פעם שנית ורצה לגרשה הרי זה מגרש ויתן כתובה והיא תפדה את עצמה.
נשבית והוא במדינת הים - בית דין יורדין לנכסיו ומוכרים בהכרזה ופודין כדרך שהבעל פודה.
כהן שנשבית אשתו חייב לפדותה אף על פי שאסורה לו, כיון שמתחילתה היתה מותרת ואיסור שבייה גרם לה ליאסר חייב לפדותה, ומחזירה לבית אביה אפילו הוא בעיר אחרת ונותן לה כתובתה.
אבל אם נשאת לו באיסור, כגון אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל - אינו חייב לפדותה.
כתב הרמב"ם: המדיר את אשתו נדר שהוא חייב בגללו לגרשה וליתן לה כתובתה ונשבית אחר שהדירה, אינו חייב לפדותה, שבשעה שהדירה נתחייב לגרשה וליתן לה כתובה.
אין חיוב פדיונה עליו אלא בחייו, אבל אלמנתו אינה נפדית מנכסיו, לא מיבעיא אם נשבית אחר מותו אלא אפילו נשבית בחייו ולא הספיק לפדותה עד שמת אין היורשין חייבין לפדותה ואפילו אם היא זקוקה ליבם, אלא נפדית משל עצמה או תיטול כתובתה ותפדה את עצמה.