טור מנוקד אבן העזר לט
<< | טור · אבן העזר · סימן לח (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
קדשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצא עליה אחת משלושה נדרים אלו: שלא תאכל בשר, או שלא תשתה יין, או שלא תתקשט בבגדי צבעונין - אינן קדושין ואינה צריכה גט.
אבל אם נמצאו עליה שאר נדרים, הוו קדושין אפילו אם הוא אומר שמקפיד.
במה דברים אמורים שהתנה סתם 'על מנת שאין עליה נדרים', אבל אם אמר לה 'על מנת שלא יהא עליה שום נדר' - אפילו נמצא עליה נדר כל שהוא, כגון שנדרה שלא לאכול חרובין, אינה מקודשת.
היו עליה נדרים והלכה אצל חכם והתירה - מקודשת, אפילו אם היא אשה חשובה צריכה גט, ולא אמרינן לא ניחא ליה דליהוי קדושין כדי שלא ייאסר בקרובותיה.
במה דברים אמורים? - שהתירה חכם קודם שנודעו לבעל, אבל אם נודע לבעל קודם שהתירה, מיד נתבטלו הקדושין.
ואם קדש על תנאי ובעל סתם ויש עדים על היחוד - צריכה גט מספק, אפילו בעל לאלתר לאחר הקדושין, שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ובעל לשם קדושין, אבל כתובה אין לה, ואם ניסת לאחר צריכה גט משניהם.
וכן נמי בלא בעל - אם לא התנה בשעת קידושין ונמצא עליה נדרים, צריכה גט מספק ואין לה כתובה.
וכן אם קדשה סתם ונמצא עליה מומין, צריכה גט מספק.
אבל קדשה על מנת שאין עליה מומין ונמצאו עליה אחד מכל מומין הפוסלים בכהנים - אינה מקודשת.
ויתר על מומין הפוסלים בכהנים, כגון זיעה, וריח הפה, וקול עבה, ודדין גסים עבים טפח מחברותיה, וטפח בין דד לדד, ונשיכת כלב ונעשה מקומו צלקת, שכל אלו מבטלים הקדושין אף על פי שאין פוסלים בכהנים.
ואם יש בה שומא שיש בה שער אפילו היא קטנה הרבה, או גדולה כאיסר אפילו אין בה שער, בכל מקום שהיא בגופה הרי זה מום.
ואם היא קטנה מכאיסר ואין בה שער ועומדת בפדחתה תחת כיפה שבראשה פעמים נראית ופעמים אינה נראית, הרי זה מום.
ואם עומדת במקום אחר, אינו מום.
ואם בכל פעם נראית, סבר וקביל, שאין מומין מבטלין הקידושין אלא אם כן הם במקום סתר שיכול לומר לא ידעתים, אבל אם הוא במקום גלוי אין מבטלין הקדושין.
ואם יש מרחץ בעיר, אפילו מומין שבסתר אין מבטלין.
וכתבו הגאונים - אפילו הוא גר שאין לו קרובות בעיר, אי אפשר שלא יהא לו ריעים ומיודעים ובודק על ידי נשותיהן.
והרמב"ם כתב - דוקא שיש לו קרובים שאין מוציא מה שבלבו מאלו הדברים אלא לקרוביו ועוד שאין דעתו סומכת אלא לדברי קרוביו.
ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב כדברי הגאונים.
במה דברים אמורים? - שדרך הבנות לילך למרחץ בגלוי, אבל במקום שאין דרכן לצאת ואף למרחץ אינן הולכות אלא בלילה בהחבא, אפילו מומין שבגלוי מבטלין.
נכפה - אם הוא לזמן ידוע, הוי מום שבסתר. ואם אינו לזמן ידוע, הוי מום שבגלוי.
נמצאו בה מומין לאחר שנתארסה והיא עדיין בבית אביה, והאב טוען שלאחר שנתארסה נולדו ומזלו גרם - עליו להביא ראיה, ואם אין לו ראיה תצא בלא כתובה, ואפילו הקידושין צריכה להחזיר.
ואם לא נמצאו עד אחר שכנסה - אז האב נאמן ועל הבעל להביא ראיה שהיו בה קודם שנתארסה, אבל אם הביא ראיה שהיו בה המומין בבית אביה לאחר שנתארסה, לא מהני ליה.
במה דברים אמורים שעל האב להביא ראיה? - בנערה, אבל בוגרת אפילו היא בבית אביה על הבעל להביא ראיה.
נמצאו בה מומין שבודאי היו קודם, כגון אצבע יתירה וכיוצא בו - על האב להביא ראיה שידע בהן הבעל ונתרצה, או שחזקתו שידע בהן הבעל, ואם לא תצא בלא כתובה.
כתב הרמב"ם: בא עליה ושהה כמה ימים וטען שמום זה לא נראה לו עד עתה, אפילו הוא בתוך הקמטים או בכף הרגל, אין שומעין לו חזקה אין אדם שותה בכוס פגום אלא אם כן בודקו יפה וחזקתו שידע ונתרצה.
נמצאו בה מומין והלכה אצל רופא וריפא אותה - אינה מקודשת.
אבל נתקדשה לו על מנת שלא יהא בה מומין ונמצאו בה מומין ורפאן הרופא, הרי זו מקודשת.