פתיחת התפריט הראשי

טורעריכה

העבדים והשפחות - אין עומדין עליהם בשורה ואין אומרים עליהם ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים, אלא כשם שאומרין לאדם על שורו וחמורו שמתו "המקום ימלא חסרונך", כך אומרים על עבדו ושפחתו שמתו.

שאלו מקמי דרב יהודאי: אבל מנודה מהו להברותו, ולא השיב. וכתב הרמב"ן: ונראה כיון שאסור לישב בד' אמותיו אין עושין לו שורה ולא מברכין לו ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים, שכל שהוא כבוד לחיים אין עושין לאבל המנודה, אבל מנודה שמת עומדין עליו בשורה ומנחמין אבליו.

בית יוסףעריכה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

העבדים והשפחות אין עומדין עליהם בשורה וכו' עד על עבדו ושפחתו שמתו ברייתא בסוף פרק ב' דברכות [טז:]:

שאלו מקמיה דרב יהודאי אבל מנודה מהו להברותו ולא השיב. וכתב הרמב"ן נראה דכיון שאסור לישב בד' אמותיו אין עושין לו שורה וכו' עד סוף הסימן בת"ה:

בית חדש (ב"ח)עריכה

העבדים וכו' ברייתא פרק היה קורא [ד' י"ז]: