טור חושן משפט תכב
<< | טור · חושן משפט · סימן תכב (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
טור עריכה
אע"פ שהחובל בחבירו נותן לו כל ה' דברים אין מתכפר לו מן הצער של הבושת שביישו עד שיפייסנו שימחול לו: וכאשר יפייסנו לא יהא אכזרי שלא ימחול לו אלא כיון שיבקש ממנו פעם ראשונה ושניה ויודע שהוא שב מחטאו וניחם על רעתו ימחול לו וכל הממהר למחול הרי זה משובח ורוח חכמים נוחה הימנו.
ונחבל נשבע ונוטל כתבתי למעלה בסימן צ':
בית יוסף עריכה
אע"פ שהחובל נותן לו כל חמשה דברים אין מתכפר לו וכו' משנה בסוף פרק החובל (צב.) ויליף לה מדכתיב ועתה השב אשת האיש וכו':
ומ"ש וכאשר יפייסנו לא יהא אכזרי שלא ימחול לו וכו' שם במשנה ומנין שלא יהא המוחל אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים וכו' ונוסח הלשון שכתב רבינו הוא נוסח דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהלכות חובל ועיין במה שכתבתי בסי' ת"כ:
בית חדש (ב"ח) עריכה
אף על פי שהחובל וכו'. אין מתכפר לו מן הצער של הבושת שביישו וכו' כצ"ל. וכך הוא בנוסחאות המדוייקות וה"א בברייתא ס"פ החובל (דף צ"ב) ת"ר כל אלו שאמרו דמי בושתו אבל צערו אפי' הביא כל אילי נביות שבעולם אין נמחל לו עד שיבקש הימנו שנא' השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך ופי' רש"י כל אלו שאמרו סלע מנה ומאתים וד' מאות דמי בושת הן אבל צערו שדואג על בושתו אינו נמחל לו עכ"ל אלמא דעל צער של הבושת קאמר דאינו נמחל לו עד שיבקש ממנו ונפקא לן מדקא"ל רחמנא לאבימלך שיתפלל אברהם בעדו דלא איצטריך אלא ודאי דהכי קאמר תבקש ממנו שימחול לך על צערו שדואג על בושתו שלקח מרשותו אשתו ותפייסנו כדי שיהא אוהבך ויתפלל בעדך:
ומ"ש וכאשר יפייסנו לא יהא אכזרי וכו'. כ"כ הרמב"ם פ"ה דחובל בלשון שכתב רבינו וה"א במשנה פרק החובל: ומ"ש אלא כיון שיבקש ממנו פעם ראשונה ושנייה וכו'. נראה דכיון דבפרק יוה"כ אר"י בר חנינא כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר מג' פעמים שנאמר אנא שא נא ודוקא בחבירו אבל רבו מפייס ליה עד דמיפייס לפיכך קאמר כאן דאל יתאכזר שלא ימחול עד שיבקש ממנו ג' פעמים אלא כיון שיבקש ממנו פעם ראשונה כשהוא חבירו ופעם שנייה כשהוא רבו ימחול לו מיד שאע"פ שהוא רבו לא יצער אותו מלמחול לו עד שיבקש ממנו פעם שלישית ואצ"ל יותר מג' עד דמתפייס:
דרכי משה עריכה
(א) ועיין בא"ח בה' י"כ כתבתי דאם הוציא ש"ר עליו א"צ למחול עולמית. אמרי' בפ' החובל (צג.) אסור למסור דין שמים על חבירו והמוסר דין עליו הוא נענש תחילה והוא דאית ליה דינא בארעא וכתב הר"ן פ"ק דר"ה דף פ"ד ע"א דאפילו לית ליה דינא בארעא אסור למסור דין שמים עליו אא"כ הודיע תחילה לבעל דינו: