טור אורח חיים תכז
<< | טור · אורח חיים · סימן תכז (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
סימן זה במהדורה המודפסת
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
הלכות ראש חודש
טור עריכה
הנני כותב מעט כללים למצוא מולד הלבנה. חדשה של לבנה, כ"ט ימים י"ב שעות תשצ"ג חלקים, שתתר"ף מהם שעה. ואילו לא היה אלא כ"ח ימים יהיו כל מולדות בנקודה אחת (מבלי צורך לחשבון) שהם כלין ז' ז' וחוזרין לעולם לתחילת הנקודה. ומפני שהוא כ"ט י"ב תשצ"ג נמשך כל מולד אחר חבירו א' י"ב תשצ"ג. לכן היודע מולד חדש אחד ורוצה לידע מולד של חדש של אחריו, יתן עליו א' י"ב תשצ"ג, ובמקום שיכלה חשבונו שם הוא המולד.
וכיון שיתרון חודש אחד על השבועות - א' י"ב תשצ"ג, אם כן לשנה פשוטה שהיא י"ב חדשים יתרונה י"ב פעמים א' י"ב תשצ"ג, שהוא ד' ח' תתע"ו[1]. למעוברת שהיא י"ג חדשים יתרונה - ה' כ"א תקפ"ט. ומי שיודע מולד ראש השנה ורוצה לידע מולד השנה שלאחריה, אם השנה שעברה פשוטה, יתן על המולד שוה ד' ח' תתע"ו, ואם היה מעוברת, יתן עליו ה' כ"א תקפ"ט, ויצא לו מולד של ראש השנה של אחריה.
וי"ט שנים שי"ב מהן פשוטות וז' מעוברות (שהן שלישית וששית ושמינית ושנת י"א וי"ד וי"ז וי"ט) נקראים 'מחזור הלבנה'. וכשיתקבץ מותרם, שהוא י"ב פעמים ד"ח תתע"ו וז' פעמים הכ"א תקפ"ט, יעלו בי"ו תקצ"ה. לפיכך היודע מולד של ר"ה של ראש המחזור ורוצה לידע של ראש המחזור של אחריו, יתן עליו בי"ו תקצ"ה, ובמקום שכלה חשבונו הוא מולד ראש מחזור השני.
ואם אינו יודע לא מולד של המחזור ולא של השנה ולא של החדש, ומבקש לידע המולד, יצרף השנים שעברו מבריאת עולם ויעשה מהן מחזורים של י"ט שנים ויחשוב לכל אחד מהן בי"ו תקצ"ה, ומה שיעלה לו מן החלקים שיקבץ, כשיעלה לתתר"ף יעשה מהן שעה ויצרפנה עם השעות, ומה שיתקבץ לו מן השעות כשיעלה לכ"ד, יעשה מהן יום ויצרפו עם הימים, ויסיר השביעיות ומה שיותר לו יתן על בהר"ד, פירוש ליל ב' ה' שעות ר"ד חלקים, שכך היה מולד הראשון, ובמקום שיכלה חשבונו שם הוא מולד של ראש המחזור, ומה שנשאר מן השנים שלא יגיעו לכלל י"ט, יחשוב לכל פשוטה ממנה ד"ח תתע"ו ולמעוברת הכ"א תקפ"ט, ויצרפם ויתנם על המולד של ראש המחזור, ובמקום שיכלה חשבונו הוא מולד ראש השנה, ומה שנשאר מן החדשים שלא עלו לכלל שנה יחשוב לכל אחד א' י"ב תשצ"ג, ויצרפם ויתנם על מולד ראש השנה, ובמקום שיכלה חשבונו הוא המולד אשר הוא מבקש.
או אם ירצה, יצרף חשבון המותרות מבי"ו תקצ"ה עם מותרי השנים שלא הגיע לכלל מחזור, ועם מותרי החדשים שלא הגיעו לכלל שנה, ואחר שיצרף הכל יתנהו על בהר"ד, וידע המולד אשר הוא מבקש.
וכיון שחדשה של לבנה כ"ט י"ב תשצ"ג, אי אפשר לקבוע ר"ח בשעת המולד, שאי אפשר לקובעו בחצי היום שיהיה מקצתו מחדש שעבר ומקצתו מחדש הבא, (שנאמר עד חדש ימים משמע ימים לחדש ולא שעות), לפיכך עושין החדשים אחד מלא מל' יום, אע"פ שחדשה של לבנה פחות מזה בשעות, ואחד מכ"ט יום אע"פ שחדשה של לבנה יותר מזה בשעות.
ואילו לא היה חדשה של לבנה אלא כ"ט יום וחצי, היו כל החדשים אחד מלא ואחד חסר, ו' מלאים לשנה וא"ו חסרים, אלא מפני החלקים שיש בכל חדש וחדש יותר על חצי יום, יתקבץ מהן שעות וימים עד שיש במקצת (ס"א ברוב) השנים חדשים מלאים יתרין על החסרים, ובמקצתם (ס"א ובמיעוטם) חסרים יתרין על המלאים.
ויום ל' עושין אותו לעולם ראש חדש, ואם היה חדש שעבר חסר, יהיה יום ל' מחדש הבא, ואם היה חדש שעבר מלא, יהיה יום ל' ראש חדש הואיל ומקצתו ר"ח ויהיה תשלום חדש המלא שעבר, ויהיה יום ל"א מחדש הבא וממנו יהיה המנין והוא יום הקביעה, לפיכך עושין ר"ח אחד יום אחד והשני ב' ימים, וכותבין ביום הראשון בשטרות ביום ר"ח אע"פ שהוא תשלום חדש שעבר. ויש מדקדקין לכתוב "ביום ראש חדש שהוא יום ל' לחדש שעבר".
בית יוסף עריכה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
הנני כותב מעט כללים וכו' כל זה מבואר בדברי הרמב"ם בהלכות קידוש החדש:
בית חדש (ב"ח) עריכה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
הנני כותב מעט כללים וכו' כל זה מבואר בהרמב"ם בהלכות קידוש החודש:
וכותבין ביום הראשון בשטרות ביום ראש חודש וכו' ובא"ע כתב רבינו ע"ש הר"פ ביום ר"ח יכתוב ביום אחד לירח פלוני וכ"כ בתחלת חגי ביום אחד לחודש אבל המרדכי בסדר הגט כתב בלשון הזה באחד לירח פלוני וכ"כ בתחלת חומש הפקודים באחד לחדש השני ונ"ל דלכתחלה אף בגיטין יש לכתוב ביום אחד לירח פלוני ובשטרות יכתוב גם כן ביום אחד לחדש פלוני ודוקא כשר"ח אינו אלא יום אחד או כשכותב ביום שני דר"ח שממנו המנין. אבל בכותב ביום ראשון דר"ח יכתוב ביום ל' לחדש ניסן שהוא ר"ח אייר וכן בכל ר"ח כשכותב ביום ראשון דר"ח יכתוב בלשון זה ולא בלשון שכתב רבינו ובר"ח אדר השני יכתוב ביום שלשים לחודש אדר הראשון שהוא ר"ח אדר השני ובגט יכתוב ביום שלשים לירח אדר הראשון שהוא ר"ח אדר השני וכן עשה מהר"י ברונא מעשה בגט מצוה ועיין בא"ע לשם נתבאר בס"ד:
הערות שוליים עריכה
- ^ ר"ל 12 פעמים יום אחד וי"ב שעות ותשצ"ג נותן 18 ימים 8 שעות ו876 חלקים. ובהיות שיש 7 ימים בשבוע נמצא ש-18 ימים לחלק ל-7 משאיר 4 ימים נוספים שהמולד החדש יאחר לעומת הקודם, דהיינו מולד הבא יהיה ד' ימים ח' שעות ותתע"ו חלקים מאז המולד הקודם. -- ויקיעורך