טור אורח חיים שמח
<< | טור · אורח חיים · סימן שמח (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
טור עריכה
היה עומד ברה"י והוציא ידו מלאה פירות לחוץ, בשוגג, מותר להחזירה לאותה חצר ואסור להושיטה לחצר אחרת. הוציאה במזיד, אסור להחזירה אפילו לאותה חצר. והני מילי שהוציאה מבעוד יום והניחה שם עד הלילה, שאינו יכול לבוא לידי חיוב חטאת אף אם ישליכם מידו, אבל הוציאה משחשיכה, מותר להחזירה שמא ישליכם מידו ויבוא לידי חיוב חטאת.
הא דבעינן עקירה מעל גבי מקום שיש בו ד' על ד' והנחה עליו, ויעקור מתחילה כדי להוציא, ושיוציא כדרך המוציאין וכשיעורו, וילך ד"א בלא עמידה באמצע, וכן זרק מרה"י לרה"י ור"ה באמצע, ונתכוין לזרוק שתים וזרק ד', לזרוק לתוך ד' ונתגלגל חוץ לד' או איפכא, ומושיט מרה"י לרה"י דרך ר"ה, וכמה צדדים שנאמרו בענין הוצאה והעברת ד"א - לא נאמרו אלא לענין חיוב חטאת, אבל איסורא איכא בכולהו, ולכך אין רצוני להאריך בהם.
בית יוסף עריכה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
היה עומד ברה"י והוציא ידו וכו' בריש שבת (ג:) היתה ידו מליאה פירות והוציאה לחוץ תני חדא אסור להחזירה ותני חדא מותר להחזירה ואסיקנא הא והא בשוגג ול"ק כאן לאותה חצר כאן לחצר אחרת ופירש"י לאותה חצר. שהוא עומד בתוכה מותר להחזירה אבל לחצר אחרת הסמוכה לה אסור לזורקה כדבעיא רבא מר"נ היתה ידו מליאה פירות והוציאה לחוץ מהו להחזירה א"ל לאותה חצר מותר לחצר אחרת אסור ומאי שנא התם לא אתעבידא מחשבתו הכא אתעבידא ומחשבתו ופירש"י לא אתעבידא מחשבתו. שנתכוון לפנות מחצר זו הילכך לא גזרו אבל לחצר אחרת נתקימה מחשבתו וגזור דלמא זימנא אחריתי שדי להו לר"ה וכתב הר"ן בשם התוס' וה"ה בשם הרמב"ן והרשב"א דהא דמשמע שאם הוציא במזיד אסור להחזירה אפי' לאותה חצר היינו דוקא כשהוציאה מבע"י שא"א לו לבוא לידי איסור סקילה אפי' אם ישליך הפירות בר"ה בשבת אבל אם הוציאה משחשיכה מותר להחזירה לאותו חצר שאם יקנסוהו להיות ידו תלויה שמא ישליך הפירות בארץ ויבא לידי איסור סקילה ולמדו כן מדא"ר ביבי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי איסור סקילה וכ"ד הרא"ש וכתב שגם זה דעת הרי"ף שאע"פ שסתם ולא פי' סמך לו על מ"ש ההיא דהדביק פת בתנור דהתירו לו לרדות קודם שיבא לידי איסור סקילה. אבל מדברי רש"י נראה דאפי' הוציאה משחשיכה נמי אסור להתירה ולא דמי לההיא דהדביק פת בתנור דהתם אי לא שרינן לרדותה על כרחך תגמור אפיית הפת ויתחייב אבל הכא אי בעי נקיט לפירי בידיה ולא שדי להו לר"ה והרמב"ם דבריו סתומים כדברי הרי"ף והר"ן כתב עליו שדעתו כדעת רש"י ולפ"ז י"ל שמאחר שהרי"ף סתם דבריו כרש"י ס"ל דאסור בכל גוונא ודלא כמו שפי' הרא"ש ורבינו סתם דבריו כדעת הרא"ש ודע דהא דאסרינן להחזירה היינו בהוציא ידו לר"ה למטה מי' דאילו למעלה מי' מקום פטור הוא והכי משמע בגמ' וכ"כ ה"ה בפי"ג ופשוט הוא ונראה נמי דלא נאמרו דברים אלו אלא במוציא לר"ה כדדייק לשון הרמב"ם ולשון רש"י אבל במוציא לכרמלית לא גזרו דא"כ ה"ל גזירה לגזירה:
בית חדש (ב"ח) עריכה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
היה עומד ברשות היחיד והוציא ידו מליאה פירו' לחוץ בשוגג וכו' פירוש לחוץ לר"ה למטה מעשרה שאז יכול לבא לידי חיוב חטאת אם ישליכם מידו לר"ה כדמסיק ולהחזירם לאותו חצר שרי דלא גזרו שמא פעם אחרת ישליכם לר"ה כיון דלא נתקיימה מחשבתו שנתכוין לפנות הפירות מחצר זו אבל להחזירם לחצר אחרת אסור דאי שרית ליה כיון דנתקיימה מחשבתו חיישינן דילמא זימנא אחריתי שדי להו לר"ה ודוקא הוציא בשוגג אבל במזיד קנסוהו דאסור להחזירה אפי' לאותה חצר אלא תהא כך ידו פשוטה עם הפירות עד שתחשך במ"ש: וה"מ שהוציאה מבע"י וכו' וכל זה מסקנא דגמ' בפ"ק דשבת סוף דף ג':