טור אורח חיים לד
<< | טור · אורח חיים · סימן לד (מנוקד) | >>
סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
הלכות תפילין
- סדר הנחתן בבתים: לרש"י "קדש" משמאלו של המניח בבית החיצון, ואחריו "והיה כי יביאך" בבית השני, ובבית השלישי "שמע", ובבית הרביעי שהוא בית החיצון לימינו – "והיה אם שמוע". ולר"ת הוא הסדר: "קדש" משמאלו, ואחריו בבית השני "והיה כי יביאך", ובג' "והיה אם שמוע", וברביעי שהוא החיצון "שמע", סימן לדבר: הויות להדדי, ושני השיני"ן, דהיינו "קדש" "שמע", לצד חוץ אצל השיני"ן שבבתים. וכן הוא הסדר בשל יד, למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. ומיהו גם לר"ת צריך לכותבן כסדר שהן כתובים בתורה, שהוא "קדש" "והיה כי יביאך" "שמע" "והיה אם שמוע", דתניא: כתבן שלא כסדרן יגנזו, פירוש שלא כסדר הכתובים בתורה. לפיכך של יד שהן בקלף אחד יכתוב "קדש" "והיה כי יביאך", ויניח חלק פרשת "והיה אם שמוע", ויכתוב "שמע" ואחר כך יכתוב "והיה אם שמוע", דסדר הנחתן בבתים של יד ושל ראש שוין:
- ובדבר זה נפל מחלוקת בין הגאונים, יש מהם סוברים כדברי רש"י ויש מהם כדברי ר"ת. וכתב אדוני אבי ז"ל: לפי שנחלקו בו גאוני עולם, ותפילין של אלו פסולין לאלו, דתניא: החליף פרשיותיה, פירוש שנתן של בית זה בזה, פסולין; ואמרו חכמים: מקום יש בראש להניח בו שני תפילין, וכן בזרוע, לכן ירא שמים יצא ידי שניהם ויעשה ב' זוגות תפילין ויניח שניהם, ויכוין בהנחתן, באותן שעשויין כתקונן אליבא דהלכתא – בהם אני יוצא ידי חובתי, והאחרים הרי הן כרצועות בעלמא. ואין כאן משום בל תוסיף, דלא מיקרי בל תוסיף אלא כשעושה ה' בתים. ולא יניח ב' הזוגות בכיס א', שהאחד מהם הוא חול ואסור לתתם בכיס של תפילין; אלא יעשה שני כיסין, וסימן לכל כיס, שלא יתן של זה בזה. וכן היה נוהג אדוני אבי ז"ל ורבו רבינו מאיר ז"ל:
בית יוסף
עריכהסדר הנחתן בבתים וכו' — בפרק הקומץ תנו רבנן: כיצד סודרן? "קדש לי" "והיה כי יביאך" מימין, "שמע" "והיה אם שמוע" משמאל. והתניא איפכא? אמר אביי, לא קשיא: כאן מימינו של קורא, כאן מימינו של מניח, והקורא קורא כסדרן. אמר רב חננאל אמר רב: החליף פרשיותיה פסולות. ואסיקנא דבאיזה ענין שהחליפן, אפילו גוייתא לגוייתא וברייתא לברייתא קאמר דפסולות. ופירש רש"י: כאן מימינו של קורא וכו'. שהקורא עומד כנגד מניח, הוי ימינו של זה לשמאלו של זה: והקורא קורא כסדרן. כסדר שהן כתובים בתורה, מוקדם מוקדם ומאוחר מאוחר, הילכך הא דקתני לעיל: קדש והיה כי יביאך מימין, מימינו של קורא קאמר, דהשתא כשהוא קורא כדרכו מימינו לשמאלו ונמצא קוראן כסדרן. והא דתני איפכא, דמשמע "קדש" "והיה כי יביאך" משמאל, אמניח קאמר, דהוא ימין של קורא. וכתבו התוספות והרא"ש והמרדכי, דקשה לרבינו תם, אמאי פלגינהו לקרות שתים הראשונות מימין ושתים האחרונות משמאל? הוה ליה למימר ראשונה מימין וכל האחרות משמאל, או איפכא, שלשה ראשונות מימין ורביעית משמאל, כדקאמר (מנחות צח ב) גבי נר מערבי. לפיכך פירש רבינו תם, "קדש" "והיה כי יביאך" מימין של קורא, ומשמאל של קורא הוי "שמע" מבחוץ ואחריה "והיה אם שמוע" מבפנים, וכן פירש רבינו חננאל ורבינו האי. והא דקאמר: הקורא קורא כסדרן, לא כמו שפירש רש"י, כסדר שכתובות בתורה, אלא כפירוש רבינו תם, שהוא סיום הברייתא דכיצד סודרן, מפני שתירץ התלמוד: כאן מימינו של קורא, כאן מימינו של מניח, ולא פירש איזו נעמיד בקורא ואיזו נעמיד במניח, פירש שהקורא קורא כסדרן שהן כתובות בברייתא ראשונה:
ומה שכתב רבינו: ומיהו גם לרבינו תם צריך לכתבן כסדר שהן כתובות בתורה וכו' — כן כתבו התוספות והרא"ש והמרדכי, וכן כתוב בסמ"ג והתרומה. אבל סמ"ק כתב: ומיהו בשל יד לא נחלקו. ובהגהה תמה עליו, (ומשדכתא) [ומפרש צ"ל] רוצה לומר דאין קפידא בדיעבד, דהא דתניא (מנחות לד ב) "החליף פרשיותיה פסולה" על של ראש קאי כדמשמע בגמרא, עד כאן. ואין כן דעת הפוסקים, אלא בין בשל יד בין בשל ראש, אם כתב שלא כסדר שכתובות בתורה פסולים(א), וכבר כתבתי בזה בסימן ל"ב (ד"ה כתב בהגהת סמ"ק):
ומה שכתב רבינו בשם הרא"ש לעשות שני זוגות תפילין — כן כתוב בסמ"ג וסמ"ק והתרומה. וכתוב עוד בסמ"ג והתרומה, שאם אינו יודע לכוין המקום ולהניח שניהם יחד, יניח כדברי האחד של יד ושל ראש, ויסלקם מיד ויניח האחרים על סמך ברכה ראשונה, ואף על פי שמפסיק בין של יד לשל יד ברכת תפילין הראש, זה טוב יותר מלהניח לגמרי שלא להניח כלל, עד כאן לשונו(ב). ובשימושא רבא כתב כסדר רש"י, וכן כתב הרמב"ם. וכתב סמ"ג והמרדכי, ששלחו כתב מארץ ישראל, שנפלה בימה שעל קבר יחזקאל ומצאו שם תפילין ישנים מאד כסדר הרמב"ם ורש"י. והרשב"א בתשובה האריך בדבר זה, ודחה דברי רבינו תם והעמיד דברי רש"י והרמב"ם, ובסוף התשובה כתב: סוף דבר דעתי נוטה כרש"י והרמב"ם ועליהם אנו סומכים ועושים מעשה, וכן היו נוהגים ה"ר יונה והרמב"ן ועושין מעשה בעצמן, עד כאן לשונו. ותשובה זו תמצא בתשובות להרמב"ן סימן רל"ד:
ומה שכתב רבינו: וכתב אדוני אבי ז"ל לפי שנחלקו בו גאוני עולם וכו' עד שלא יתן של זה בזה — בפסקיו בהלכות תפילין כתב כן, וכן כתוב בארחות חיים בשם הר"י מקורבי"ל:
ומצאתי בתשובה אשכנזית כלשון הזה: שני זוגי תפילין לא חזינן רבנן קשישי ז"ל דעבדי הכי, וגופא אזיל בתר רישא, וסמכינן על מה שכתב סמ"ג בההוא דקבר יחזקאל, גם רבינו תם{[שוליים|1}} עשה שאלת חלום על ככה. וכמדומה הואיל ולא נהוג, מיחזי כיוהרא, ואין ליטול את השם אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות, מה שלא היו כן כל אותם שראיתים נוהגין כן. והנוהגין כן, טוב להניחם בבת אחת. ואם על כל פנים לא יוכל להניחם בבת אחת, נראה לברך על של רש"י, הואיל ונוהגים כוותיה, ושל רבינו תם אינם אלא כדי לצאת ידי כולם. וכהאי גוונא עבדינן בליל פסח, דמברכין אמצה לחוד כרבנן, והדר עבדינן כריכה בלא ברכה כהלל. וכן מאן דקרי מגילה בי"ד ובט"ו, מברך בי"ד כרובא דעלמא. ונראה דשל רש"י יהיו עליו בשעת קריאת שמע ותפילה, כיון דנהוג עלמא כרש"י, לא יפרוש מן הצבור לעשות אגודות; ואחר תפילה יניח של רבינו תם. ואם ידאג שלא יהא כמעיד עדות שקר בעצמו, יקרא בהם "שמע" "והיה אם שמוע", עד כאן לשונו(ג):
בית חדש (ב"ח)
עריכהדף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סדר הנחתן בבתים וכו' כלומר סדר כתיבתן כבר כתבתי בסימן ל"ב סעיף ט"ו שאפילו אות אחת שנכתב שלא כסדר שנכתב בתורה יגנוזו אבל בסדר הנחתן בבתים פליגי לרש"י וכולי ומחלוקתן בהא דת"ר פרק הקומץ (דף לד:) כיצד סודרן קדש לי והיה כי יביאך מימין שמע והיה אם שמוע משמאל והתניא איפכא אמר אביי לא קשיא כאן מימינו של קורא כאן מימינו של מניח והקורא קורא כסדרן דרש"י מפרש הקורא קורא כסדרן כסדר שהזכירן בברייתא קדש והיה כי שמע והיה אם דהיינו כסדר שכתובין בתורה ור"ת הקשה דא"כ למה חלקן לשתים שתים הו"ל לומר קדש מימין והיה כי שמע והיה אם משמאל או הו"ל לומר קדש והיה כי שמע מימין והיה אם משמאל כדאשכחן גבי מנורה למ"ד מזרח ומערב מונחין בפרק שתי הלחם דכולן קורא לפני ה' לבד חצונה של מזרח ופעמים שקורא שתים חצונים מזרחיים וע"כ פי' ר"ת קדש מבחוץ ואח"כ והיה כי מימין הקורא והדר מתחיל הקורא שמע מבחוץ ואח"כ והיה אם משמאל הקורא ותימה גדולה לומר דמטעם קושיא זו יהא ר"ת משנה סדר הקדמונים בהנחת הפרשיות בבתים דאסיקנא בגמרא דאם שינה פסל הלא קושיא זו יש לתרץ כמ"ש בסה"ת סימן ט"ז ובמרדכי ואשיר"י דלא דמי תפילין למנורה דכיון דתפילין מכוונין באמצע הראש הו"ל חציין מימין הראש וחציין משמאל הראש להכי קרי שני בתים אלו מימין וב' בתים אלו משמאל עכ"ל ועוד דהא ר"ת גופיה דמביא ראיה ממנורה לפעמים קורא חצונה לבד מזרחית ופעמים קורא שתים חצונים מזרחים אם כן ליכא קושיא בתפילין דאה"נ דה"מ לקרות לכולן מימין חוץ מרביעית או לכולן משמאל חוץ מהראשונה שהיא ימנית ויכול נמי לקרותן שתים מימין ושתים משמאל ומאי קושיא מלשון כיון דבין כך ובין כך שפיר קאמר אבל האמת יורה דרכו דר"ת עיקר סמיכתו על רבינו שרירא גאון ורבינו האי ור"ח ורב יוסף ט"ע שכך קבלו פירוש ברייתא זו ובמרדכי כתב עוד שכ"כ הרי"ף וה"ר יהודה בר ברזילי והרב אב"ד מלוניי"ל ואע"ג דבהלכות הרי"ף לא נמצא דבר מזה אפשר דבתשובה כתב כך ועוד דהרא"ש הקשה לפי' ר"ת דמדקאמר תלמודא ל"ק כאן מימין הקורא כאן מימין המניח והקורא קורא כסדרן משמע שקורא כסדר שכתוב בתורה וכתב אח"כ ובהל' הרי"ף אין כתוב והקורא קורא כסדרן נראה דמפרש הרא"ש דמדלא גרס כן אלמא דס"ל כר"ת דאם היה גורס כך הוה קושיא לדידיה וא"כ עיקר סמיכתו של ר"ת על קבלתם של אלו הגאונים אלא שהוסיף לומר דלפירוש זה ניחא טפי שחלקן לשתים שתים דליכא הכא קושיא משא"כ לפירש"י דאיכא קושיא וצריך לתירוצים וכבר האריך בסה"ת ובמרדכי ע"ש רבינו שמשון בראיות ובדחיות לפי' רש"י ולפיר"ת ע"ש ומנהג העולם כפירש"י וה"א בשימושא רבא להדיא והכי משמע במכילתא לפי פשוטו ומשמעו אלא דר"ת דוחה הראיה ממכילתא וכך היא דעת גדולי האחרונים הרמב"ם והרמב"ן וה"ר יונה והרשב"א כפירש"י ושימושא רבא שכתבוהו הגאונים ועוד כתב הסמ"ג והמרדכי ששלחו כתב מא"י שנפלה בימה שעל קבר יחזקאל ומצאו שם תפילין ישנים כסדר הרמב"ם ורש"י ויש דוחין דלפי דפסולין הוו גנזום לשם ולא נהירא דלא היו צריכים גניזה אלא להחליף הנחתן מבית זה לבית זה:
ומ"ש רבינו ומיהו גם לר"ת צריך לכותבן כסדר שהן כתובים בתורה וכו' אע"ג דכבר כתב רבינו דין זה בסי' ל"ב סט"ו חזר וכתבו כאן להוציא ממי שכתב דר"ת לא נחלק בשל יד דכיון שכתובים הפרשיות בקלף אחד כותב אותן כסדר שהן כתובים בתורה וכך היא הנחתן אלא דבשל ראש דכתובים בד' קלפים אין קפידא בכתיבתן לכותבן כמו שכתוב בתורה אלא כותבן כסדר הנחתן בבתים לר"ת וכמ"ש בסה"ת ובמרדכי שיש מי שמפרש כך לר"ת וכך כתב בסמ"ק בהג"ה ע"ש ה"ר יחיאל דבשל ראש אין לחוש בסדר כתיבתן ובפנים בסמ"ק כתב ג"כ דבשל יד לא נחלקו כלום דר"ת נמי מודה דכתיבתן והנחתן זה אחר זה הם בקלף אחד כסדר שכתובים בתורה לכך כתב רבינו דליתא להאי פירושא אלא גם לר"ת בין בשל ראש בין בשל יד צריך לכותבן כסדר שהן כתובין בתורה אבל בהנחתן צריך לסדר הויות להדדי בין בשל יד בין בשל ראש וכך היא מסקנת התוס' וסה"מ והמרדכי והסמ"ג והרא"ש אליבא דר"ת:
וכתב א"א הרא"ש לפי שנחלקו וכו' ואין כאן משום בל תוסיף דלא מקרי בל תוסיף אלא בשעושה חמש בתים וכו' תימא מ"ש שני זוגי תפילין מחמש בתים אדרבה מוסיף טפי הוא כשמניח שני זוגי תפילין דאית בהו ח' בתים וי"ל דה"ק דליכא בל תוסיף אלא כשמוסיף על המצוה לעשות חמש בתים ומתכוין לקיים מצות תפילין בחמש בתים וכ"ש אם היה מתכוין לקיים מצות תפילין בשני זוגי תפילין שיש בהם שמנה בתים דאית ביה משום בל תוסיף טפי אבל כאן אין מתכוין אלא לקיים מצות תפילין בד' בתים באותן שהן עשויין כתיקונם והאחרים לא יהיו עליו אלא לרצועות בעלמא אין כאן בל תוסיף ואע"ג דלפ'"ז לא הו"ל להרא"ש לחלק בין חמש בתים לשני זוגי תפילין אלא הו"ל לומר דליכא בל תוסיף אלא כשמכוין להוסיף על המצות וכו' כדפרישית י"ל הא דנקט חמש בתים משום דהכי איתא בפרק הנחנקין דבחמש בתים איכא בל תוסיף ולאו דוקא חמש בתים וכדפרישית:
הערות
עריכההערה 1: (היינו ר' יעקב ממרוויש בעל "שאלות ותשובות מן השמים" ואינו רבינו תם הידוע. ויקיעורך).
דרכי משה
עריכה(א) כתוב בברוך שאמר: יכתוב פרשיות של יד תחילה ואחר כך של ראש, שיד הוא ראשון בפסוק, שנאמר: "והיה לאות על ידך" וגומר (שמות יג טז); ואם שינה, לית לן בה. וכתב עוד, דקשר של ראש יעשה קודם לשל יד, כסדר אותיות שדי, שהשי"ן היא נעשית ראשונה, ואחר כך הדל"ת ואחר כך היו"ד.
(ב) וכן כתב המרדכי.
(ג) ותשובה זו היא בתשובת מהרי"ל סימן קל"ז.