טור אורח חיים כח

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
צפייה בדפוסים הישנים להגהה ולהורדה · מידע על מהדורה זו

<< | טור · אורח חיים · סימן כח (מנוקד) | >>

סימן זה ב: שולחן ערוך · לבוש · ערוך השולחן · שולחן ערוך הרב
ארבעה טורים באתרים אחרים:    תא שמעעל התורהספריאשיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה

הלכות תפילין

מפרשים בהמשך הדף (שלימות: 75%):    בית יוסף ב"ח דרכי משה ד"מ הארוך דרישה פרישה


טור עריכה

  • וימשמש בהם כל שעה(א). וימשמש בשל יד תחלה ואחד כך בשל ראש.
  • וכשיסירם יסיר של ראש תחלה ויניחם בתיקן ואחר כך יחלוץ של יד ויניחם עליהם בענין שכשיבא להניחם ימצא של יד תחלה ויניחם.

בית יוסף עריכה

  • וימשמש בהן כל שעה. בסוף פרק הקומץ (מנחות לו ב) חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה קל וחומר מציץ ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה (שמות כח לח) והיה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהם אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה. וב[סוף] סימן ס"א כתב רבינו שכשיאמר (והיו) [וקשרתם] לאות על (ידכה) [ידך] ימשמש בתפילין של יד [ו]כשיאמר (ו)לטוטפות בין עיניך ימשמש בשל ראש וכן נהגו.
  • וימשמש בשל יד תחלה וכו'. בפרק שלישי דיומא (יומא לג) אמר ריש לקיש אין מעבירין על המצות אמר רבא שמע מינה מלריש לקיש עבורי דרעא אטוטפתא אסיר וכתבו התוספות שם (ד"ה עבורי) ובסוף פרק הקומץ (מנחות לו א ד״ה וקשרתם) שהרב רבינו אליהו פירש דלענין משמוש קאמר דבשל יד ממשמש תחלה דפגע בהו ברישא וכן כתבו הרא"ש והמרדכי בהלכות תפילין ואף על פי שיש פירוש אחר בהאי מימרא לרבא כדבסמוך כתב רבינו גם כדברי הפירוש הזה משום דאפשר דתרוייהו איתנהו.
  • וכשיסירם יסיר של ראש תחלה. בסוף פרק הקומץ תנא כשהוא מניח מניח של יד תחלה, וכשהוא חולץ חולץ של ראש תחלה. וטעמא משום דכתיב (דברים ו ח) "והיו לטוטפות בין עיניך", כל זמן שבין עיניך יהיו שתים.
כתוב בספר מערכת האלהות שצריך לחלוץ תפילין של ראש מעומד.
  • ויניחם בתיקן ואחר כך יחלוץ של יד ויניחם עליהם בענין שכשיבא להניחם ימצא של יד תחלה ויניחם. אהא דאמר רבא עבורי דרעא אטוטפתא אסור משום דאין מעבירין על המצות פירש רש"י כשפוגע בתפילין של יד תחלה אסור להעבירו ולהניח של ראש וכתבו הרא"ש והמרדכי בהלכות תפילין שקשה על פירושו דאטו לית ביה איסור אלא משום דאין מעבירין על המצות והלא משנה הוא סדר הנחתן האמור בפסוק ופירש ר"ת בשם ר"ח שאמר בשם רב האי: עבורי דרעא אטוטפתא. אסור להעביר ולהקדים ולתת של זרוע בתיק תחלה ולתת עליהם של ראש, כי אז יהיה זקוק להעביר על המצות כשיניח תפילין, כי יצטרך להסיר של ראש שפוגע תחלה בהם ולהניח של יד קודם של ראש, הילכך צריך להניח בתיק תחלה של ראש ועליה של יד. וכן כתבו התוספות בסוף פרק הקומץ (שם) ובפרק שלישי דיומא (שם). ולפי זה אם אירע שפגע בשל ראש תחלה צריך להעביר על אותה מצוה ויניח של יד תחלה. וכן כתב הרא"ש בהדיא בתשובה (כלל ג' סימן א') וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל (הל' תפילין פרק ד' הל' ח') ודלא כנמוקי יוסף שכתב שיניח של ראש תחלה ולא יעביר על המצוה. וכבר כתבתי בסימן כ"ה שיש למחות ביד המוציא תפילה של ראש קודם הנחת תפילה של יד כדי שתהיה תפילה של ראש מתוקנת ומזומנת לפניו להניחה סמוך לשל יד.
  • כתב הרב רבי דוד אבודרהם בשם גאון שמנהג החכמים לנשק התפילין בשעת הנחתן ובשעת חליצתן, וכן כתוב בספר ארחות חיים.

בית חדש (ב"ח) עריכה

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

וימשמש בהן כל שעה בס"פ הקומץ יליף לה בק"ו מציץ שאין בה אלא אזכרה אחת אמרה תורה והיה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהם אזכרות הרבה עאכ"ו ואיכא למידק דמקרא לא שמעינן אלא שלא יסיח דעתו מהם אבל שימשמש בהם כל שעה לא שמענו ותו דמשמוש זה לא שמענו פירושו וכי בכל הזמן שתפילין על ידו ועל ראשו ימשמש בהן שלא יסיר ידו מהם אתמהה ונראה דה"ק חייב אדם למשמש בתפיליו בכל שעה שנזכר מהם דמיד לאחר שנזכר מהם חייב למשמש בהם כדי שלא יגיע לידי היסח הדעת:

ומ"ש וימשמש בשל יד תחלה כו' בפ"ג דיומא עבורי דרעא אטוטפתא אסור ופי' ר' אליהו לא יקדים משמוש תפילין של ראש לשל יד:

ומ"ש וכשיסירן וכו' זהו פר"ת ור"ח בשם רב האי גאון אהך עבורי דרעא אטוטפתא אסור וס"ל לרבי' דתרתי פירושי הילכתא נינהו ודקדק רבינו במ"ש יסיר של ראש תחלה ויניחם בתיקן וכו' להורות דלא ימתין מלהניחם בתיקן עד שיסיר גם של יד אלא מיד כשיסיר של ראש תחלה יניחם בתיקן כדי שלא יבא לידי שגגה להניח של יד תחלה ואח"כ של ראש עליו וכ"ש שלא יעשה שני תיקים אחד לשל יד ואחד לשל ראש ויכתוב על זה יד ועל זה ראש דאתי למטעי להחליף של יד בשל ראש אלא יעשה תיק אחד ארוך וצר וישים זה על זה דלא אתי לידי טעות והכי משמע להדיא בפרק מי שמתו דקרי תלמודא לתיק זה כובע לפי שהוא עשוי בצורת כובע מלשון גובה כי ארוך הוא התיק וצר כדי שישים זה על זה וע"ל סימן מ' סעיף ג' הבאתי לשון התלמוד וז"ל פסקי תוספות דמנחות ואם יש בתיק כדי להחזיק שניהם זה בצד זה יניח תחלה של ראש ואח"כ יניח של יד אצלו עכ"ל:

דרכי משה הארוך עריכה

(א) עיין לקמן סימן ס"א דחייב למשמש בהן בשעת קריאת שמע.