ט"ז על יורה דעה שצא

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף ב עריכה

לאחר י"ב חדש. כתוב בטור ואף אם השנה מעוברת משמע דאחר י"ב חדש הפסיק לגמרי האבילות מדשרי לילך לבית המשתה ותמהתי על שיש אנשים נוהגים קצת אבילות גם בחודש הי"ג מאין להם דבר זה והוא באמת דבר בטל וכ"כ מו"ח ז"ל:

בשום סעודה בעולם תוך י"ב חדש. וה"ה תוך ל' על שאר קרובים:

למילה לאכול שם אם הוא לאחר ל'. תמוה לי שהרי בתשובת מהרי"ל סי' קט"ז משמע דאחר ז' מותר וב"י מביאו:
שוב ראיתי בדרכי משה שהכריע כן מסברא דנפשיה לאסור עד לאחר ל' והנה דבר פשוט שעל אביו ואמו קאי זה דאלו בשאר קרובים פשיטא שמותר לאחר שלשים דאין לומר דקמ"ל איסורא תוך ל' דא"כ היה לו לומר ואסור כל ל' אלא דעל אביו ואמו קאי ובשאר קרובים אפי' תוך ל' שרי אחר ז' ימים והוא תמוה דבהדיא כתב הרא"ש פרק אלו מגלחין דתוך ל' שוה בשאר קרובים לאביו ואמו ומ"מ אין להקל בתוך ל' של אביו ואמו נגד הכרעת רמ"א:

סעיף ג עריכה

וכן יוכל להכניס חתן כו'. כתב מו"ח ז"ל ונראה דכ"ש שיש להתיר לאבל על שאר קרוביו תוך ל' להכניס החתן דטפי יש להתיר תוך ל' על שאר קרוביו מתוך י"ב חדש על אביו ואמו ונ"ל דלא התירו אלא להכניס החתן תחת החופה אבל לא ליכנס לאכול על סעודת החתונה דהא אפילו במשיא יתום ויתומה לא התירו לאכול בסעודה אם לא בדרך שאם לא יהיה שם יתבטל המעשה והא ודאי דמשיא יתומה הוה כמו אביה וטפי הוה מסתבר להתיר מאותו שמכניס החתן תחת החופה כנ"ל שלא כקצת שנוהגים להקל בזה:

באותה סעודה של דגים כו'. לפי המנהג שכתב רמ"א שלא לאכול בשום סעודה כו' גם זה אסור: