ט"ז על יורה דעה יא

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף אעריכה

ביום במקום אפל. בגמרא לא איתיה לזה רק בלילה אלא שהרשב"א חידש דין זה ומדמה אותו ללילה וקשה דהא פרש"י הטעם בלילה דלא ישחוט לכתחלה דחיישינן שמא לא ישחוט רוב הסימנים והוא לא ידע ונראה כוונתו דודאי אם אנו רואין ביום ששחט הרוב דודאי כשרה ומ"ה אין איסור רק לכתחלה שמא ישכח במשך זמן הלילה שצריך לבדוק ואפילו ששחט בסוף לילה לא פלוג רבנן ומו"ח ז"ל פי' הטעם שמא ע"י פרכוס נתרחב החתך אחר השחיטה ושמא לא נשחט הרוב וק"ל דא"כ דיעבד נמי יהיה אסור ותו דבסימן כ"ה מבואר דלא חיישינן לכך אלא כדפרישית עיקר וא"כ למה נאסר ביום במקום אפל כיון שמיד יכול לילך למקום אור ולראות אם שחט הרוב וי"ל דהרשב"א אזיל לטעמיה שמפרש הטעם בתה"ה דלכתחלה אסור שמא יחליד וא"כ ה"ה ביום במקום אפל וצ"ל לדידיה דמ"מ יכול להרגיש בלילה אם עושה חלדה ומ"ה כשר דיעבד ויש להקשות לרשב"א ישחוט לכתחלה ויראה אם נחתכו הנוצות אז ודאי לא עשה חלדה כההיא דרבי יונה בדיק ליה גירא ושחט אפילו לכתחלה ולפי מ"ש בת"ה הקצר עוד חשש שמא יעשה דרסה לק"מ:

סעיף בעריכה

שאלו היה מזיד כו'. לכאורה משמע דבמזיד אסור דהוה מומר וכ"פ ב"י וא"כ צ"ל דמיירי בפרהסיא כדלעיל סי' ב' וקשה דהיה לטור לכתוב רבותא במקום שכתב שוגג היה לו לכתוב אפילו מזיד רק שלא היה בפרהסיא כמ"ש הר"ן באמת בזה ע"כ נראה דהטור מכשיר אפילו במזיד דלא הוה מומר בשביל פעם אחת וכמ"ש התוספות פ"ק דחולין (דף י"ד) והא דלא כתב רק שוגג משום דאמרינן בגמרא דבמזיד קנסינן ליה כרבי יוחנן הסנדלר דאסורה עולמית מאחר דקי"ל כר"י במבשל בשבת והטור כתב סתם כשירה דמשמע דלא קנסינן ליה ע"כ כתב שוגג וכי תימא הא בשוגג נמי אסורה בו ביום י"ל דמ"מ שייך שחיטתו כשירה גם לדידיה ביומא אחרינא אחר השבת:

סעיף געריכה

ואם הם עכורים כו'. דוקא בכלי מהני עכורים שאז מוכיח שאינו עושה לקבל הדם אבל אם המים שבים עכורים לא מהני מידי שאכתי יאמרו לשר הוא שוחט:

סעיף דעריכה

היה בספינה כו'. בטור כתוב תחלה שוחטין בכ"מ אפילו בראש הגג ובראש הספינה וכן איתא בברייתא וקמ"ל דלא חיישינן שיאמרו ששוחט בראש הגג לצבא השמים וכן בראש הספינה שוחט לשר של ים ופרש"י שאז אפילו מקבלו בכלי שרי שהכל יודעים שעושה כן שלא לטנף גגו או ספינתו והתוספות הקשו עליו מדבעינן בפרק השוחט שישחט דוקא לדופני הספינה כו' ש"מ שבספינה אפילו בלא כלי אסור וכ"כ הר"ן וכן הוא דעת הטור שלא התיר בספינה אלא ע"ג כלים ואז אפילו שותת אח"כ לים ולא לתוכן אין חשש אבל לתוך הים בלא דופני הספינה ג"כ אסור נמצא דלקבל הדם בכלי בכ"מ אסור ובספינה אין היתר לשחוט לים רק על גבי כלי או בדופני הספינה וכן כוונת הש"ע גם כן והכי קי"ל אף כי מו"ח ז"ל טרח ליישב פרש"י מקושית התוספות מ"מ אין לנו להלכה אלא מסקנת התוס' והר"ן והטור והש"ע ואם עבר ושחט באיסור עי' סוף סי' י"ב: