ט"ז על חושן משפט שי
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(ס"ב לרכוב עלי') במה שיישב הסמ"ע דברי הרמב"ם תמוה הוא דהא ודאי כ"כ דליכא הוכחה אי נתכוין לטובת המשכיר או השוכר סברא הוא דנתכוין לטובת עצמו כדמוכח בסימן שי"ב ס"ז (סי"ז) באומר בית זה אני משכיר לך וכדי ליישב קושית רבינו נראה דכל ששוכר מחבירו סתם ואינו משכיר (מזכיר) רכיבה או משאוי אלא אמר ליה השכיר לי חמור זה ודאי נתכוין לכל מה שאפשר להשתמש בו ישתמש בו ואפי' לרכיבה כמנהג העולם ומ"ה ברישא שאמר לו בהדיא שכור לי חמור זה לרכוב עליו דהוי תנאי דרכיב' לישנא יתירה ודאי נתכוין שיהיה משועבד לעולם חמור זה אפי' לאחר מיתתו משא"כ בסיפא דלמשוי אין שם לשון יתור אלא דוקא למשאוי התנה עמו אמרינן למיעוטא נתכוין כנ"ל: