ט"ז על חושן משפט רה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
(סעיף ג' בהג"ה מתנה שכתוב בה כו') בריב"ש וז"ל שגם בנדון דידן אפשר שכיון שהמתנה היא באחריות הרי היא כמכר וכדאמרי' בפרק המקבל בדין בר מצרא וגם בטענות שמעון מזכיר שלא היו מאיימין עליו אלא למוכרם וקי"ל תלוהו וזבין זביניה זבינא כל שלא מסר מודעא ועוד שלא ה"ל לקבל עליו אחריות כההיא דלוקח מסקריקון וחזר ולקח מבעה"ב דאם כתב לו אחריות מקחו קיים כו' עכ"ל והקשה בסמ"ע סק"י מההיא דריש סי' רמ"ב ותירץ דהתם ידוע שהכל נעשה באונס וקשה פשיטא דלא מהני אחריות ועוד דהל' לא משמע כן בסי' רמ"ב שכתב שם רבינו כיון שהיה באונס ולא כתב אם היה באונס (א"ה בנוסחתינו לא כך ולא כך ולפי נוסחתינו אין הכרחו של הרב פ"ז ברור ע"כ) משמע דאאונס המתנה קאי ותו קשה מנ"ל לומר כאן שהיה מכר ונכתב מתנה משום הערמה אדרבה נימא שכפה אותו על כתיבת האחריות ומ"ש ריב"ש ראיה מסקריקון קשה דלא דמי להכא דהתם אחריות הוא מן הנגזל ללוקח ובזה אין הסקריקון מקפייד וזה ראיה שגמר ומקנה משא"כ באן דהאחריות לטובת המאנס עצמו דודאי אכפת ליה בזה וקפיד עליו ונלע"ד דריב"ש מיירי שלא כופהו אלא על האחריות וזה ידוע ומבואר בל' ריב"ש שזכרתי שלא מאיימין עליו אלא שימכור לו וזה מוכח דעכ"פ לא כפיהו שיתן מתנה באחריות ולכן המקח קיים ובזה איירי רמ"א ג"כ כאן משא"כ בסי' רמ"ב דלא ידעינן היאך נכתב האחריות שפיר דמסתמא אמרינן כשם שעיקר המכר נעשה באונס ה"נ כתיבת האחריות כנלענ"ד ברור ובאמת קושיא זו שהקשה הסמ"ע אינה קושיא דשם איירי דלא ידעינן אי הי' אחריות באונס וזה קמ"ל רבינו יונה דמסתמא אמרינן שהי' באונס כמו שמבואר שם בריב"ש אבל בלאו הכי צריך עיון ליישב הג"ה זו. דשם בריב"ש כתב תחלה כמ"ש הרמ"א כאן שמתנה כמכר והית' כוונתו לענין מסירת מודעא שצריך ידענא באונס אלא אח"כ שכתב בריב"ש ועוד כו' כמו שהעתקתי לעיל חזר מזה ומסיק כיון שהי' שם אחריות המקח קיים אם הי' באונס שהרי מדמה הריב"ש אותו לסקריקון דהתם אחריות מבטל האונס שהיתה מתחלה וא"כ ה"נ כאן במתנ' שכתב בה אחריות מבטל המודעא שהי' בתחלה וא"כ למה כתב כאן רמ"א דדינא דמתנה כדינא דמכר היינו לענין מודעא והכירו האונס דמזה איירי הכא כמ"ש לפני זה פשרה דינה כמכר ובאמת הכא במתנה כיון שכתוב בה אחריות המקח קיים לגמרי אפי' מסר מודעא כמ"ש וצ"ע ליישב אותו:
(סעיף ז') לפיכך אם תבעו מה שהקשה הסמ"ע ע"ז היאך יכירו העדים באונס י"ל כגון שהטמין העדים אחורי הגדר ושמעו שלא נתרצה המוכר אלא בהכרח עכ"ל הנ"י שהב"י הביאו מחודש ס"א ומה שהקשה סמ"ע ע"ז נראה דלק"מ דהמשכיר אינו סומך על העדים שהטמין בזה די"ל שהשוכר לא הוציא מפיו כלום אלא המשכיר התחכם לומר ראה כיון שאתה רוצה לכבוש שטר המשכנתא הנני מוכרח למכור לך וזה מדוקדק בלשון ב"י שכ' ששמעו שלא נתרצה כו' ולא כתב ששמעו מן המלוה כלום אלא כדפרישית ומודעא הוצרכה שלא גמר והקנה אגב אונס מיד והיא פשוט:
(סעיף ח') בד"א באונס מה שחילק הסמ"ע סעיף קטן בין הך לס"ס קנ"א ברמב"ם לא משמע כן דהא בהלכות מכירה כתיב דין דבכאן דבגזלן אין צריך מודעא וסיים כמו שכ' בהלכות גזילה והיינו הדין שמביא רבינו ס"ס קנ"א ש"מ דדא ודא אחת היא ונלע"ד דרבינו ואחריו מור"ם סמכו עצמם כאן על מ"ש בסוף סי' קנ"א ואין חילוק בין הכא להתם כנלע"ד ברור ונכון: