ט"ז על חושן משפט קצד

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(אינו קונה בחזקה כו'). במה שחלק הסמ"ע על הב"י בס"א בענין פי' דברי המ"מ אין נפקותא לדינא דהא אף לפי' הסמ"ע הוה הדין דישראל הקונה מהעכו"ם צריך דוקא לשטר כמ"ש הרמב"ם בפ"א מזכייה ונלע"ד דרך אחרת בדברי הרמב"ם בכאן דלא מיירי כאן בחזקת ג' שנים דא"כ לא היה לו לכתוב בהל' מכירה דכאן לא מיירי מדיני חזקות אלא מגוף דברי הקנין כגון נעל גדר ופרץ ושאר תקוני קרקע ולא מיירי כאן בהכחשה כלל אלא שניהם מודים במקח רק שרוצה המוכר לחזור ומש"ה אמר כשם שישראל המוכר לעכו"ם קרקע אין לעכו"ם חזקה עד שיעשה תיקון בקרקע לענין שלא מצי ישראל לחזור בו ה"נ ישראל הבא מחמת עכו"ם ואמר שהישראל מכר לעכו"ם וגם הישראל מודה בכך אלא רוצה לחזור בו יכול לחזור אפי' שהישראל השני החזיק ועשה תיקון בקרקע כגון נעל וגדר לא מהני אלא צריך להראות שטר שמכר ישראל הראשון לעכו"ם כנ"ל לפי כוונת המ"מ ולשון הרמב"ם:

(ע"ש בהג"ה מיהו שכירות וכו') נעתיק הדעות בקוצר ויתבאר דזה צ"ע אמר שמואל נכסי עכו"ם הן כמדבר מ"ט מכי מטי זוזי לידיה אסתלק וישראל לא קנה עד דמטי שטרא לידיה ופרשב"ם דהא אפילו בישראל חבריה ל"ק בזוזי עד שיכתוב שטר כו' עכ"ל והיינו במקום שכותבין שטר כמ"ש סי' ק"ץ ס"ז משמע דבמקום שקנה ישראל מישראל בכסף כגון במקום שאין כותבין שטר קנה ישראל מעכו"ם וכן השוכר מעכו"ם קנה בכסף לחוד כמו בישראל וכן אם אמר הלוקח מעכו"ם בכסף לבדו אקנה דזה מועיל בישראל כמ"ש סי' קצ"ב ה"נ מועיל כאן בעכו"ם כל זה כתב ב"י ר"ס קצ"ב לרשב"ם דאין חילוק בין ישראל לעכו"ם רק שאם קנה מעכו"ם נסתלק העכו"ם והוה כהפקר אבל הקונה מישראל כל שלא קנה הלוקח נשארה להמוכר אבל לא נרא' כן מדברי הרשב"א שהביא רבינו בסי' זה דכסף בעכו"ם ודאי קונה ואפ"ה אמרינן שאינו קונה כאן דסתם עכו"ם אנס הוא וה"ה בחזקה ולפי' לא מהני כלום אף במקום שקונה מישראל וכן משמע לשון הרמב"ם כמ"ש המחבר בתחלת ס"ב מאחר שהעכו"ם אינו קונה כו' דמשמע דאיני תלוי בדין ישראל אלא בכ"מ בעינן שטר א"כ אזלי להו הנך דינים שלמד ב"י מפרשב"ם ובסמ"ע סק"ה כתב דבשכירות שהוא לזמן מודו כ"ע דקנה בלא שטר ולא הבנתי זה דהא עיקר הטעם בעכו"ם משום דאנס הוא מה לי מכר מה לי שכירות ותו אפי' לסברתו יש תימא בדין השני שזכר רמ"א במה שהתנה הלוקח עם העכו"ם בכספא לחוד אקנה מ"ט מהני לשיטה זו דלא תליא מילתא בקנין לפי הדין או לא וא"ל דכל שגילה דעתו שסמכה דעתיה שרוצה לקנות אמרינן דלא ירא ממה שהעכו"ם אנס ומועיל קנינו ובזה לא דברו חכמי' הא ליתא דודאי בטלה דעתו אצל כל אדם וראייה מדהוצרך הרא"ש לומר ואם הוא פקח אחר שניתן המעות יחזיק בו בתורת הפקר למה הוצרך לתורת הפקר הא אפי' מחזיק בתורת קנין מהני לפי שגילה דעתו דסמכא דעתיה אלא פשוט שאין זו סברא והיותר קשה דרמ"א מביא בסמוך דחזקה לא מהני בזה והיינו כרשב"א שמביא רבינו דלדעת רשב"ם ודאי מהני חזקה וא"כ לא היה להרמ"א להביא תחלה הדינים שנמשכו מפ' רשב"ם כיון דקי"ל כרמב"ם והרשב"א והראב"ד שהם רבים נגד רשב"ם וס"ל דלא איכפת לן בקנין זה אי מהני בישראל ולא היה לו לרמ"א להביא האי מיהו השכירות כו' וצ"ע: