ט"ז על חושן משפט קכח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
ס"ב בהגה כי הוצרך להתפשר כו' מדברי הסמ"ע סק"ז שנתן טעם ע"ז דהוה עליל' משמע אף אם כבר נתפשר הוה כן ונלע"ד מדכתב בהגהת מרדכי וז"ל המלמד הלך ולא פשר עם הגוי וכו' משמע דוקא דעדיין לא פשר כבר וה"ל עליו החוב לשלם דשפיר יכול לעכב מידי דהוה אכל תפיסות דעלמא וכן משמע מן הטעם שכ' וז"ל ב"ל דאין בה"ב יכול לעכב עליו אם יש לו עליו ילך ויתבענו ומפקי' מעותיו מב"ה דנכסי דאינשי אינון ערבאין בהו ותנן לא יתבע את הערב תחלה עכ"ל משמע עיקר הטעם דשמא לא יבא לידי חיוב דאין חל השעבוד על הנכסים אא"כ הוברר החוב על הלוה עצמו משא"כ בזה דאפשר דיבואו הרבה סיבות דלא יבא לידי פשרה אבל כל שהתפשר בברי ודאי נשתעבדו הנכסים תיכף וא"ל דלא הוי אלא גרמא בניזקין דפטור דאין לך ערב גדול מזה כיון דידוע מנהג העכו"ם שפוסקים שהבעה"ב מחויב להעמיד המלמד שהחזיקו בביתו ומעיקרא נעשה כמו ערב בעדו ויכול לתפוס כל שיש עליו בבירור חוב ע"י פשרה שעשה וא"כ מ"ש ורמ"א כאן הוצרך להתפשר ר"ל הוצרך לזה אבל עדיין לא נתפשר ואין כאן חוב ברור עדיין ולפי' הסמ"ע שקר' לזה עלילה ק"ל למה הצריך בהגהת מרדכי לתת טעם מחמת נכסי דאינשי ערבאין בהדי' תיפוק ליה דלא ה"ל אלא עלילה ותו דמאי כ' אחר זה ואם יש עליו יתבענו מאי תביעה שייך בזה הא אינה אלא עלילה של עכו"ם לחוד אלא נלע"ד כמ"ש:
(עוד שם בהגה שני' בשביל כל הקהל כו') ורבינו הביא עוד ת' אחרת בשותף אחד שהי' בידו שטרות של שותפין וגבו ב"ד כו' ופסק שם הרא"ש דלא הוה זה פרעון שלא צוה ליתן ויש לחלק דהתם גבו הקהל כל הממון בשביל ראובן לחוד שהוא חייב כפי אותו סך ע"כ אין לו עכשיו לו' יהי' גם בשבילך פרעון ויחזיר לשמעון חלקו: