ט"ז על חושן משפט עד

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

(בש"ע סעיף א') אפילו יש בזה כמה מדברות כ' הסמ"ע דבתוך הזמן אינו כופהו בזה דזה מיחשב סכנה גדולה מה שיעבור אח"כ דרך המדבר תמוה הוא מאוד בעיני (") דהא אפשר להמתין ביישוב עד שיזדמן שיירא ואף שהעיכוב הפסד למלוה מה איכפת לן בזה הא הזמן הוא תקנתו של ליה כמ"ש בסימן ק' שכתב אם יאמר התובע אני צריך לילך לדרכי אומרים לו עשה שליח שישב כאן וימתין וכו' מה שא"כ בחילוף מטבע בס"ב דא"א לבטל ההיזק שיהיה אח"כ:

(סעיף ג') והוא בזמן. הסמ"ע פי' דהיינו בתוך הזמן ומשום הכי חייב הלוה משא"כ בסי' ק"ד דפטור הלוה דמיירי בהגיח זמנו ודבריו תמוהים כיון דשם עיקר הטעם משום פרעון דבע"כ הוי פרעון ואם כן בתוך הזמן נמי יכול לפרוע בע"כ כל היכא שאין ניכר הקלקול כמ"ש ריש סי' זה. וע"ק מאי מסיק רמ"א בפקדון טטור הנפקד דבתוך זמן ודאי אינו פטור כמ"ש רצ"ב ובסמ"ע הרגיש בזה ולא תי' כלום ובאמת דברי רמ"א כפשוטן דנמשך אחר דבריו בד"מ דהב"י הביא דברים אלו של רמ"א בשם מ"כ בשם הרמב"ן [הראב"ן] ואותו הכותב הוקשה לו על מ"ש אבל בפקדון פטור וז"ל ואני אומר אם הפקדון מעות ומותרין להשתמש שאינן כרוכין בקשר משונה אמאי לא חייב באחריותן כיון שיכול להשמש בהן ועל זה חלק הרמ"א בד"מ כיון שכלתה שמירתו לא יתחייב בע"כ ומה שתמה בסמ"ע דאדרב' כיון שא"ל טול שלך והוא לא נטל המעות גילה דעתו המפקיד שא"צ למעות ממיל' יש רשות להנפקד להשתמש מ"מ חייב אין מקום לתמוה זו דמהיכי תיתי דאזלת בתר דעת המפקיד זיל בתר דעתיה דנפקד שאינו רוצה להיות בשמירתו של זה עוד ע"כ פשוט ליה לרמ"א דפטור בפקדון כשהגיע הזמן אף על פי שמותר להשתמש בהם וע"ז רמז רמ"א במ"ש והוא בזמני ר"ל בהגיע הזמן וכן מצינו בל' התלמוד ריש ב"ב בא בזמנו כו' וכהנה רבות וכתב זה בשביל פקדון דסיפא שכתב אבל פקדון בכה"ג פטור ר"ל כשהגיע הזמן ומה שהקשה הסמ"ע סי' ק"ך דהלוה פטור אין כאן קושיא דהא גם שם הביא רמ"א וי"ח והיינו המרדכי פרק מי שאחזו שכתב בהדיא הטעם במ"ש בשם ראב"ן וע"ש במרדכי והיינו משום שיש רשות ללוה להשתמש הוויין ברשותו עד שיוציאם מחמת ידו כ"ז נלע"ד וכן ראיתי אחר כך בסב"ח ועיין מ"ש בישוב דברי הטור כאן עם סי' קצ"ח:

(סעיף ד) ומיהו אם משכן כו'. זה איירי במשכן לו שיאכל פירות בנכייתא שכן הוא סתם הלואה וכן הוא בסה"ת שער ס"ט וז"ל ויש לעיין אם משכן משכנו בק' זוזי שיאכל הפירות עד שיפרע מה שיאכל ממנו כדי שפרעו כו' עכ"ל והטעם דיכול לומר אכילת כל הפירות ניחא לעבוד השדה ולאכול ולא קצתו לפ"ז נ"ל דאם משכן לו מטלטלין ורוצה לפדות החצי' ולהניח החצי השו' לפי ערך שומעין לו וכופין על מדת סדום ובטור כתב וכן כתב א"א וכו' ותמה ב"י על מה שדימה דברי הרא"ש לדברי הרמב"ן ונרא' דברי הטור נכונים כי דברי הרא"ש הם בראובן שמשכן בית לשמעון שוה ר' זוז בק' זוז ואמר שמעון [ראובן] הנה לך חלק בבית זה בעד ק' זוז שלך בשומת ב"ד כי די לך שתהנ' מביתי נגד הלואתך והשיב כי דבר פשוט בעלמא במלוה כ' על שוה ל' ובלא נכייתא שאינו יכול לכופו ליתן לו המותר ואף שאין לו הפסד במעותיו כלל כ"ש במרום שיש הפסד כמו כאן שדר בנכייתא כל הבית ואח"כ כ' ולא עוד אלא אפי' ישאר לו כל הבית כמו שהיה בשעת ההלואה אלא שרוצה שיחלטנו לו בתורת מקח אין כח בידו ע"ז וא"כ יש שפיר ראיה לדברי הרמב"ן במה שרוצה להפסידו אכילת כל הפירות בנכייתא כנלע"ד נכון בפסק זה דכל היכא דאין לו הפסד יש לכופו על מדת סדום במטלטלין: