ט"ז על אורח חיים תרנה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א עריכה
אפי' מי שהוב' בשבילו. דבדבר שיש בו הנא' גזרינן ביה שמא ישלח אחריו אבל מצות לאו ליהנות ניתנו ותו דלא שכיח שיעשה אדם מצוה הבאה בעבירה:
וע"ל סי' תקפ"ו. שם גבי שופר התיר ובסי' ש"ז כתב שיש מחלוקת בזה ורש"ל בתשו' כתב לאיסור באם לא היה לו הדס ויום הראשון היה בשבת שלא לשלוח עכו"ם אפי' בע"ש אחר הדס לאיזה מקום אחר כיון דאחר יום ראשון הוא מדרבנן ובמרדכי פרק הדר איתא כתב רבינו יואל להתיר לומר לעכו"ם להביא אתרוג אפילו מרחוק בי"ט היכא דאיכא אונס שלא היה להם אתרוג משום דתחומין דרבנן לרבנן דר"ע אפי' בי"ב מילין אין איסור מן התורה ובהגמ"נ מבי' דברים אלו וכתב ע"ז אמנם ק"ל ע"ז מהא דמביא הסמ"ג סי' נ"ז בלאוין שגילוח מצורע אין עושין ע"י עכו"ם אע"ג דליכ' אלא איסורא דרבנן דוק היטב דיש לחלק עכ"ל ונ"ל לחלק בדרך זה דיפה כח מצו' לולב שהיא עשה דרבי' וכמו שמחלקינן במ"ק מביאו הרי"ף פ' מ"ש דשאני עשה דרבים דהיינו חג שנדחה מפניו עשה דיחיד דאבילות ה"נ ראוי לדחות אמירה לעכו"ם שהוא שבות מקמי מצות לולב שהיא עשה דרבים ואפילו אחר יום ראשון שהוא דרבנן יש לדחות אמירה לעכו"ם שהוא שבות מדרבנן מפני לולב דרבנן שהיא מצוה של רבים וכן המנהג במדינה זו לשלוח אחר אתרוג בי"ט. ומ"מ בשבת אין לשלוח בשביל י"ט שאחריו כנלע"ד: