ט"ז על אורח חיים תרלב
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א עריכה
דאמרינן דופן עקומ'. בפ"ק במתניתין איתא הרחיק הסיכוך מהדפנות ג"ט פסול' פי' רש"י לאו בגובהה קא' אלא במשכ' פסול' דאויר פוסל בג' אפי' מן הצד ומכאן אני אומר ומפרש הא דאמרינן דבסכך פסול מן הצד אמרינן דופן עקומה להכשיר עד ד"א היינו דחשבינן לסכך כאלו הוא מהדופן נעקם ונכפף למעלה ובאויר ליכא למימר הכי ואיני מפרש רואין את הדופן כאלו הוא עקום והולך תחת הסכך פסול ומגיע לסכך כשר ומוצא את הפסול חוץ לסוכ' דא"כ גבי אויר נמי נימא הכי עכ"ל נרא' פירוש לפירושו דדופן עקומה שאמרו פירושו שהסכך הפסול שמן הצד אמרינן ביה שהסכך של הסוכה ניתן חלק ממנו להדופן דהיינו הקצת של הסכך שהוא הפסול אנו נוטלים מהסכך ומחברים אותן להדופן ואמרינן שנעקם למעלה מ"ה באם יש אויר שם ג' טפחים אין להסכך ליתן חלק ממנו לדופן שהרי אין שם מה ליתן שהרי אויר יש שם אבל אם תפרש שהדופן נעקם והולך תחת הסכך הכשר כו' דהא עכשיו אין לך לומר שהדופן נותן חלק לסכך כמ"ש קודם לזה דהא הדופן כלה למעלה כשמגיע לסכך ומה יש לו ליתן אלא דצריך אתה לו' לפ"ז דלא אמרי' שנותן חלק ממנו אלא שאנו רואים כאלו הולך הדופן לעיקום ומעמיד עצמו בראשו תחת הסכך הכשר א"כ גם באויר נימא הכי דרואין כאלו הולך בעיקום דמ"ש אלא ודאי דפי' קמא עיקר הנה לפ"ז באם יש דופן נמוך הרבה מהסכך וגבוה מן הארץ י"ט ויש בקצת הסכך סכך פסול אמרי' שפיר דופן עקומה דהא שפיר יש לנו לו' בזה שהסכך נותן חלק ממנו להדופן ואף שאין הדופן מגיע שם מ"מ הא אמרי' בסי' תר"ל דכשרה כשגבוה י"ט ונמוך הרבה מהסכך וחשבינן כאלו מגיע הדופן להסכך ה"נ כאן לענין דופן עקומה ונראין הדברים אפי' בק"ו דמה כשמגיע הדופן לסכך ושאם תאמר שנותן לו הסכך חלק ממנו אין מקום נאותו חלק להתחבר לדופן שהרי בלא"ה יש שם דופן ואפ"ה אמרי' דהו' כמקבל חלק ממנו ק"ו כאן שיש מקום אויר שיוכל לקבל מהסכך חלק הניטל ממנו דהיינו הפסול ומטעם זה ודאי כ' שפיר רבינו הטור אפי' אין הדופן אלא י"ט והגג גבוה ממנו הרב' שאנו רואין הדופן כאלו עולה עד למעלה ואז נא' דופן עקומה עכ"ל וכ' ב"י שלמדו מדכ' רש"י דא"כ גבי אויר נמי נימא הכי ואם אי' דכל שמפסיק אויר בגובה לא אמרי' דופן עקומ' כ"ש שלא נימא באויר במשך דופן עקומ' ותמוהים הרבה דבריו בזה דתלי תניא בלא תניא דאה"נ כל שיש באויר בגוב' ד"ע ה"נ יש באויר במשך ואם אין באויר במשך ה"נ אין באויר בגובה ד"ע ולפמ"ש נראה נכון דעת הטור אלא שהר"ן כ' דלא אמרי' ד"ע באין דפנות מגיעות לסכך ואיני יודע טעם לדבריו ותו דמ"ש מהא דאמרי' בסי' תר"ל ס"ט בדפנות גבוהים ז' ומשהו כו' אפי' הגג גבוה הרבה ואפי' אינו מכוון ממש רק שהוא בתוך ג' כנגדו כשר' והרי לפניך שמתחלה אמר כאלו הוא גבוה עד הסכך ואח"כ אמר לבוד למעלה להסכך וה"נ לענין דופן עקומה דהני תרווייהו לבוד וד"ע הלכ' למשה מסיני הם ולמה לא נשוה אותם בזה:
כל זמן שיש בו ד"ט . כיון דזה מקו' חשוב:
לעצמו ע"י חוצץ בסוכה זו לעשות' כשתים ואין דפנות להם:
כשרה וישנים תחתיו. דכיון שהוא דבר מועט הוה כמאן דליתי' דמי וכתוב בלבוש בזה שבטל הוא אצל הסכך הכשר כדין כל איסור המתבטל בהיתר שנעש' האיסו' היתר אבל ק"ל הא לא אמרי' כן אלא בשאין מכירין אותו וכאן מכירין אותו וצ"ע ואפשר שגם זה הלמ"מ הוא והכי אגמרי' א"נ מן התור' אפי' במכיר האיסור בטל ברוב דהא מסנהדרין ילפינן דבטל ברוב ושם ידעי' מי המזכה ומי המחייב ואפ"ה אמרה תורה זיל בתר רובא ובאיסורין צריך להשליך האיסו' היינו מדרבנן ובסוכה של מצוה אוקמוה אדאורייתא עכ"ל דבר זה אינו ראוי להיכתב ולומר דמן התורה אפי' במכיר האיסור א"צ להשליך אותו ח"ו לומר כן דבהדיא כתבו התו' בפ' ג"ה דף צ"ה ד"ה ספיקו אסור כו' והא דקי"ל דמן התורה חד בתרי בטיל היינו היכא שמעורב ואינו ניכר האיסור כו' עכ"ל. ומ"ש ראי' מסנהדרין זה לא פגע ולא נגע דהתם לאו מטעם תערובות אמרי' זיל בתר רוב אלא דהתור' בטלה דעת המיעוט ול"ש שם שהמיעוט נהפך לרוב כמו שאתה אומר בתערובות שהאיסור נהפך להיתר וה"נ בסוכה שזה הפסול שהוא פחות משלשה טפחים בטל הוא מטעה שאין שם מקום פסול בזה לא מטעם תערובות אלא שאין בו כדי לאסור כיון שהוא מעט דחשיב כמאן דליתי':
סעיף ב עריכה
ואין ישנים תחתיו. הא דחמיר בסוכ' קטנ' אויר מסכך פסול לענין ישנים תחתיו וכן לענין סוכה גדול' פסול אויר בשלשה וסכך פסול בארבע טפחים נראה לי הטעם שבאויר נרא' לעין טפי ההפסק בסכך ממה שנרא' בסכך פסול: