ט"ז על אורח חיים תרלא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף ב עריכה
מחמת' משהו כשר'. פי' אפי' לישב תחת אותו חלק שחמתו מרוב' וליש מחמירין שמביא רמ"א אם הסוכ' גדול' היינו שלא לישב באותו חלק שחמתו מרוב' אבל לשאר החלק אין זה פוסל אותו כיון שיש שם הכשר סוכה:
סעיף ג עריכה
הכוכבי' הגדולי'. בטור כתו' הכוכבי' וניצוצי השמש נראים אבל בדיעבד אפי' עשאה כמין בית כשר'. ותמה ב"י למה הזכיר ניצוצי שמש וע"כ כ' דאידי ואידי חד שיעורא ובחנם דחק בזה דודאי ניצוצי שמש נראי' ביותר והטור נקט תרוייהו לכתחל' צריך שיראו אפי' כוכבי לילה ובדיעבד שרי אפי' אם לא יראו ניצוצי שמש מדתנן מעובה כמין בית כשרה:
סעיף ה עריכה
טפח או יותר. שאז חשוב להיות אוהל ואמרינן חבוט רמי כדמסיק רואין אותו כו':
כשהחמה באמצע הרקיע. ק"ל למה אמרינן בגמרא דלשמואל תנא במתני' תרתי דהיינו מ"ש ושצילת' מרובה מחמת' הוא קאי על סוכה עניי' שזכר רב אמאי לא נימא דגם לשמואל תנא חדא דהיינו סוכ' מבולבל' קנה עול' וקנ' יורד כשר אעפ"י שחמת' מרוב' מצילת' כשהחמ' בשאר מקומות מ"מ כיון שצלת' מרוב' מחמתה כשהחמ' באמצע הרקיע כשר וזה עיקר החידוש של המשנ' וי"ל דדוקא לרב אמרינן דתנא חדא כיון דסיפא מטיל חילוק בדבר ולו' דאין הכשר דרישא אלא בתנאי זה שיהי' צלתה מרוב' מחמת' בין הכל משא"כ לשמואל דבכל פעם שיש קנה עולה וקנה יורד ממילא הוי צל מרוב' כשהחמה באמצע הרקיע ותו ל"צ לסיפא כ"מ לשון הטור שכ' אם לא שנאמ' כיון שהצל מרוב' כשהשמש עומד באמצע השמים כו' משמע שזהו בודאי ולא שייך לספק בזה אלא דקש' מלשון התו' דף כ"ב שכתבו בד"ה קנה עול' כו' ואשמעי' במתניתין דאמרינן רואין כל שאילו היו מושכבין בשוה הי' צילת' מרוב' כשרה עכ"ל משמע דאין זה מוכרח וא"כ הדרא קושיין לדוכתא דדלמא לשמואל נמי חדא קתני וסיפא פי' דרישא כמו לרב:
סעיף ז עריכה
אע"פ שעש' דופן על הצדדים כו'. פי' לא מבעיא אם אין בדופן השני החיצון שהוא קצר רק ז' טפחים פשיטא שיש להתיר אותו חלק היוצא מן הדופן הארוך דהרי יש לו ג' מחיצות של הסוכ' דהא בכל סוכה די בב' מחיצות ושלישית בטפח ומהני אף ליושב חוץ לאותו טפח ה"ה נמי דמהני לעושה הדופן הג' עד ז' טפחים שהרי לא גילה דעתו שרוצה לעשו' המשך הסוכ' עד אותו שיעור דוקא שאני אומר שעשה המחיצ' עד שיעו' הכשר שרוצה לעשות מצו' מן המחובר טפי שהוא שיעור סוכ' וזה יועיל אח"כ להחלק הנשאר אלא אפי' בעושה הדופן השלישי יותר מז' טפחים הרי גילה שעשה יותר מהכשר מן המובחר ויש לנו לו' דעד מקום שעשה מחיצ' מהני וטפי לא ומה שעשה מחיצה א' ארוך ביותר זה אינו מן הסוכה שחשב לעשות קא משמע לן דאפי' הכי כשר גם שם וחשבינן המחיצות שעשה גם לזה כאלו הגיע הדופן הקצר עד סוף הכותל הארוך:
סעיף ח עריכה
שאי אפשר לצמצם כו'. דאם הי' אפשר היה מותר דקיימא לן פרוץ כעומד מותר:
בסוכה גדולה. שזהו שיעור הפסול שלה כדאיתא סי' תרל"ב:
סעיף ט עריכה
ובא להכשירו כו'. דאלו לא היתה כאן תקרה מתחלה ועכשיו הוא בא לסכך בהם לשה סוכה פסול משום תקרה שלא ישב תחת קורות ביתו ויאמר מה לי זה מה לי חדשה אבל השתא דזו תקרה היתה וזו מוכיח שיודע שאמרה תורה תעשה ולא מן העשוי ובא לידי מעשה לעשות לשום סוכה תו ליכא למיגזר משום תקרת ביתו וסכך פסול אין כאן כלל דהא אין מקבל טומאה וגידולו מן הארץ רק שגזרו משום ביתו וכאן אין לגזור:
ויש מי שאומר. ס"ל שברחב ארבע יש פסול גמור כמו בדבר שמקבל טומאה ולא מהני בזה שום ביטול וכבר כ' הרא"ש על דיעה זו ותמוה היא וטעמו דאם כן לא פריך מידי אדשמואל טפי מדרב והרמב"ן בספר המלחמות תיקן קושיא זו עיין שם:
סעיף י עריכה
כמין צריף. פירוש עשוי ככוורת שמשפע והולך שגגו וקירותיו אחד ואוהל משופע אינו אוהל אלא אם כן יש בו טפח זקוף מן הקרקע או שהפליגה מהכותל טפח:
לא תהי' אויר. ואע"ג די"ל לבוד מ"מ אין שם גג על מקום שהוא אויר:
בגובה י"ט. שהוא שיעור הכשר סוכה אז כשרה כל הסוכה: