ט"ז על אבן העזר קמח
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכהלא יגרשנה באותו גט הטעם שמא יאמרו גיטה קודם לבנה פירש"י שמא ישהה הגט זמן רב בין כתיבה לנתינה ויהיה לה בנים ממנו תוך הזמן הזה ואח"כ יגרשנה בו ולימים כשישתכח הדבר יראו זמן הגט קודם ללידת הבן ויהיו סבורים שניתן לה משעת כתיבה ויאמרו מהפנויה נולד משגרש' והוא פגם עכ"ל:
וי"א דה"מ כשהגט ביד הבעל הטעם באשר"י בפרק הזורק בשם הרמ"ה דכשהבעל נותנו לה הבעל ודאי לא בא עליה דאי בא עליה בין כתיבה לנתינה הוה חייש לפגמ' דבריה וכתב לה גיטא אחרינא אבל ע"י שליח לא תנשא לכתחילה דשמא שליח נתנו לה אחר היחוד והבעל לא ידע דלכתוב לה גט אחר עכ"ל ובדרישה הביא בשם תשובת הר"ש כהן שהקשה על הטור שכתב דבנותן מידו לידה תינשא לכתחילה נהי דאין כאן חשש גיטה קודם לבנה מ"מ יהיה פסול אפילו דיעבד משום חשש שמא יחפה או משום פירי כמ"ש סי' קכ"ז בשם ר"י והרא"ש דכל גט שלא נמסר ביום הכתיבה אין לו תקנה מחמת חשש שמא יחפה ופירי אם לא ע"י שליח דאז יש לו קול והאיך שיהיה כאן כשר כשניתן בעצמו מידו לידה ודחק עצמו בדרישה לתרץ זה גם מו"ח ז"ל רצה לתרץ דמיירי שנתן הגט ביום הכתיבה וא"א לומר כן דא"כ הויא גרושה גמורה והיחוד שאח"כ הוה ככל אדם שמתייחד עם גרושתו כמו שזכר הטור בסימן זה דדוקא בשכיב מרע שנכתב על תנאי יש לומר שמסרו לה (בו ביום):
(דברי המגיה. ור"ל דוקא בשכיב מרע י"ל שאין הגט חל עד שעת מיתה בזה יש חשש גט ישן בנתייחד עמה בנתיים אבל בבריא שנותן גט ביום הכתיבה אף אם נתייחד בין כתיבה לנתינה הויא גרושה גמורה אף ע"י שליח דליתא הטעם שיאמר' גיטה קודם לבנה וא"כ ליתא גם כן החילוק של הרא"ש בין נתן מידו לידה ע"י שליח כי לעולם היא מגורשת בדיעבד כיון דלא שייך כאן גיטה קודם לבנה והיחוד שאח"כ הוה ככל אדם שמתייחד עם גרושתו חוץ מבשכיב מרע נוכל לומר כן כמ"ש. עכד"ה):
ותו דרש"י כתב בפי' שנתיים או ג' שנים והאשה משום גיטה קודם לבנה תיפוק ליה משום יחפה ופירי ולענ"ד לק"מ ואגב נזכיר מה שהקשה ב"י על מ"ש הטור בסימן זה דאם נתן לה גט על תנאי ועדיין לא נתקיים ונתייחד בנתיים ליכא למיחש שמא בעל לשם קידושין ומ"מ לא תתגרש בו לכתחילה אבל נתגרשה בו תנשא אפילו לכתחילה וכתב הב"י דא"א לפרש בתנאי דע"מ או מעכשיו דכה"ג חייל מיד ומקיימא תנאה ואזלה כמ"ש סי' קמ"ז אבל בתנאי דאם אפשר דס"ל דכיון דאין גט חל עד קיום התנאי ליכא למיחש לקידושין כשנתייחד עכ"ל וזה שלא כדברי רמב"ם ואח"כ כתב עוד קשה מ"ש הטור לא תתגרש בו לכתחילה כיון דכבר קבלה גיטה ואינו מחוסר אלא קיום התנאי ליכא למימר לא תתגרש בו אלא שסבור כיון דלא חל הגט עד שעת קיום התנאי הו"ל כאלו מתגרשת בשעת קיום התנאי ושפיר שייך לומר לא תתגרש בו עכ"ל ודבריו תמוהים מאד דהאיך תפרש דברי הטור שכתב אבל בנתגרשה בו תנשא לכתחילה מאי דיעבד דנקט בזה הא גם ברישא קבלה הגט כבר והו"ל דיעבד ומה לכתחילה ודיעבד בכאן ובאמת אין כאן קושיא מכל מה שזכר ב"י ולא קושית הר"ש כהן דכל סימן זה לא מיירי שנתן הגט תכף לידה אלא מיירי שהשליח ביד שליש ליתן לה לאיזה זמן כדאמרי' בהדיא פ"ב דגיטין המשליש גט לאשתו ואמר לו אל תתנהו אלא לאחר ל' יום וכו' ולגט ישן אין חוששין שהרי לא נתייחד עמה משמע שאם נתייחד חוששין לגט ישן ומזה הביא עיקרא דמילתא דגט ישן ומכח גמרא זו הכריח הרמ"ה לחלק בין נותן מידו לידה אף ע"י שליש כמ"ש הרא"ש פ' הזורק והיינו (נמי מיירי) שהיה הגט ביד שליש משעת כתיבה אלא שבשעת מסירת הגט לידה אחר היחוד יש חילוק בין אם נוטלו הוא מן השליש ונותנו לה או ששלוחו נוטלו מהשליש או שהשליש עצמו נותנו להאשה וא"כ לא קשיא מידי מה שהקשה הר"ש כהן דכל שהוא ביד שליש בנתיים הוה דינא כמו בשולח גט ממדינת הים ע"י שליח דאין חשש (זנות) ופירי כמ"ש סי' קכ"ז מטעם דיש לו קול ה"נ בזה השליש יש קול דהושלש גט בידו וכ"כ התו' בהדי' בפ"ב דף י"ז בד"ה עד שעת נתינה דבמשליש גט לאשתו אית ליה קלא ואין חשש זנות ופירות אלא דיש חשש שמא יאמרו גיטה קודם לבנה כשיהיה זמן רב ביניהם וישתכח ואין להקשות א"כ יהיה גם חשש זנות ופירו' כשיהי' זמן רב (ז"א) דלזנות פשיטא דאין שייך חילוק דזמן רב דהא הבי"ד לא יניחו לשהות זמן רב כשנודע שזינתה גם לענין פירות ודאי לא יניחו לה בי"ד לטרוף לקוחות כששהתה זמן רב כזה ולא תבעהו יאמרו לה אייתי ראיה אימת בא לידך אלא דחשש גט קודם לבנה יש בזה ובזה חילוק בין הוא לשלוחו ואין כאן קושיא כל עיקר גם קושיות ב"י שזכרנו לא קשיין כלל דודאי מיירי בכל תנאי הן ע"מ הן אם יהי' (ואם לא יהיה) אלא שאין הגט בידו אלא ביד שליש שהושלש בידו שלא ליתנו לה עד שתתקיים התנאי ונתייחד בינתים (לא יתננו לה השליש אף אם יתקיים התנאי דשמא בעל לשם קידושין) טעות הוא וצ"ל בזה כתב הטור (דליכא למיחש שמא בעל לשם קידושין) ובזה אומר שלא יתן אותו גט אף אם יתקיים תנאי אלא שאם נתנו תנשא:
(דברי המגיה. נראה דר"ל ג"כ הא דכתב הטור שלא יתן לכתחילה ואם נתנו תינשא מיירי ג"כ מידו לידה והא דכתב התם לא תתגרש בו לכתחילה וכו' דסמך עצמו אמה שכתב מקודם והוא שנתן מידו לידה וא"כ גם בזה מיירי הענין זה שנותן מידו לידה אבל אם היה השליש נותן לידה בודאי לא תנשא לכתחילה כמו ע"י שליח. עכד"ה) כל זה נראה פשוט שמיירי בהושלש הגט בכל סימן זה זולת בשכיב מרע שבודאי נותן לה תכף גט ואין שם חשש זנות ופירי כיון שנעשה ע"ת והדבר ספק מה היא באותן הימים אם חל תכף או בשעת מיתה כמ"ש הטור ואין כאן חשש זנות דהבא עליה באשם תלוי קיים וה"ה לענין פירי לא תטרוף מספק אלא שיש חשש גט קודם לבנה כמו שיש חשש זה בשאר גט שאינו ע"ת אלא שהושלש ביד שליש ובשאר גט ישן דנקט הטור היינו שהוא ביד שליש היא כא"א גמורה בודאי עד שמקבל הגט ומ"ש הטור או שנתן לה גט על תנאי אין פירושו מידו לידה אלא ע"י שליש קאמר דהשליש הגט בידו עד שתקיים התנאי ונתייחד בנתיים אין כאן חשש קידושין אלא חשש גט קודם לכן והרמב"ם פ"א כתב בין בתנאי דמעכשיו בין בתנאי דאם לא נתייחד עמה והדבר ידוע שאם נתייחד עמה בפני ב' עדים כאחד אפילו לאחר שנתקיים התנאי ה"ז ספק מגורשת שמא בעלה בטל הגט עכ"ל והעתיקו בסעיף ב' ולא נקט בפירוש לשם קידושין דכלל בזה ב' דברים המגיעים מן הבעילה דאם נתקיים התנאי חיישינן לקידושין דהרי לא נתגרשה מ"מ חיישינן לגט קודם לבן ובזה אין צריך לעידי יחוד וא"כ אין חילוק בין הרמב"ם להטור ולא כב"י שכתב דדברי הטור דלא כרמב"ם הנלע"ד דהכל נכון וכתב הרא"ש בתשובה כלל מ"ה סימן ד' אם אמר לסופר לכתוב גט לאשתו ונתאחר הענין שבוע או שנים והיו דרין בעיר לא חיישינן שמא נתייחדו כל זמן שלא ראינו שנתייחדו עכ"ל והיינו ג"כ שתהיה הגט ביד הסופר דאית ליה קלא כמ"ש לעיל: