ט"ז על אבן העזר סדר הגט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סדר הגט
סעיף א עריכה
יש נזהרים מלסדר הגט בע"ש ולא ראיתי מקור לזה בב"י ובסדר גיטין שלנו מוכח להדיא שנותנין בע"ש שהרי כ' שם בסדר הימים בששי בשבת חסר יוד אמצעי א"כ נותנים בע"ש וטעמא דהנך נזהרים נראה שהוא טרוד בהכנה לשבת ואולי לא יתעסק שפיר ושוב ראיתי בת"ה סי' רכ"ז שכתב לענין חליצה בע"ש דאית ביה קפידא חדא דא' מהגדולים היה נזהר מלסדר נתינת הגט בע"ש מסתמא דעתו היה משום דטרוד בצורכי שבת שמא לא ידקדק כראוי והאי טעמא איתא נמי בחליצה אלא משום הא לחודי' לא הוה אלא זהירות יתירה מן הסברא ולא מן הראיה מתלמוד אפי' לגבי גט וכ"ש לגבי חליצה דבגט יש ליזהר יותר אבל נראה דיש להקפיד מצד איסור' דכתב הרא"ש בפרק א' דיני ממונות דאסור לדון מדרבנן בע"ש אפי' דיני ממונות וחליצה נמי דין הוא פסול בלילה ובקרובים. ואע"ג דבסמ"ק כתב דעתה נהגו לדון בע"ש מפני ביטול תורה של מלמדים אפשר דהיינו דוקא לענין ממון דאתיהב למחילה והפקר ב"ד הפקר אבל לענין חליצה דאיסור' הוא ל"מ האי טעמ' ואף ע"ג דמשום הצורך נהגו העולם להכשיר אין נראה לחלק משום זה עכ"ל ומשמע לפי מסקנתו דגם בגט אין להקל בע"ש מדרבנן דהא נמי פסול בקרובים וגם בלילה כדאיתא ס"ס קכ"ג בהג"ה בשם י"א וכן לקמן סי' זה בסדר גט סעיף פ"ח וי"ל דגבי חליצה הוה הפסול בלילה מן התורה מטעם דהוה דין משא"כ בגט שאינו אלא מדרבנן ולענין קרובים שאני חליצה דצריך דוקא ב"ד ג' משא"כ בגט דסגי בב' ואינה אלא עדים ככל עדים דעלמא ומ"ה לקמן סי' זה בסדר הגט כ' דמ"א דסדר הגט אינו דין אלא לימוד ואחר זה בסמוך נדקדק עוד מזה והב"י כתב בסי' קס"ט דאין עיקר לדברי ת"ה בזה אלא שרמ"א כתב שם שנוהגין כת"ה מ"מ לד"ה נראה דאם יש איזה חשש לביטול הגט אין לדקדק בזה וכן עשיתי פעם אחת לסדר גט בע"ש כי היה בו צורך הרבה ואין בזה אלא זהירות בעלמא ובסדר הגט דר"י מינץ כתוב שפעם א' היה המגרש נחוץ לדרכו ואפ"ה לא סידר הגט בע"ש נראה דשם לא היה חשש שיתבטל הענין:
סעיף ד עריכה
גם טעמו אינו כלום כי הוא מדמה דבר זה כו' אלא לימוד בעלמא כו' ולא הכנתי זה דמאי שנא מחליצה דכתב בסי' קס"ט דיש פסול באם נוטל הרב שכר וכתב שם דטעמים דכאן לא שייכים בחליצה ואיני יודע חילוק ביניהם דמה לי שלומד הרב האיך יסדרו הגט ומה (לי) שלומד האיך יסדר החליצה דהא גם לימוד אסור בשכר דהכי איתא בפ' עד כמה (בכורות דף כ"ט) מנא ה"מ פירש"י דאין נוטלין שכר על הוראה ות"ת שילמוד אמר ר' יהודה אמר רב דא"ק ראה למדתי אתכם מה אני בחנם אף אתם בחנם ומה שמצ' היתר במלמד בשכר בי"ד סי' רמ"ה ל"ש הכא בגט ובחליצה ולעד"נ דבין בגט ובין בחליצה אף אם קרוי דין האיך יעשו הבעל והיבם מ"מ אין הרב עושה שום מעשה אלא הבעל והיבם (הם) העושים וא"כ אין שייך לו' דהגט בטל או החליצה דהא עכ"פ הבעל והיבם עושין כדין התורה ולא אמרו בגמ' הנוטל שכר לדון דיניו בטלים אלא דהוה כאלו לא היה דין כלל עדיין ביניהם ומעשה הדיין בטל וכן במ"ש שם בפ' עד כמה הנוטל שכרו להזות ולקדש אפרו אפר קלוי ופסול דהוא עצמו הוא המקיים המצוה וכיון שמעשה שלו בשכר הוא בטל כאלו לא היה המצוה כלל משא"כ בגט וחליצה שאף אם יתבטל הוראת הרב מ"מ המעשה שעשה הבעל והיבם אינו בטל אלא דמ"מ יש איסור על הרב הלומד בשכר מכח מה אני בחנם והתו' כתבו בפ' עד כמה שם וז"ל ואין לתמוה על דייני גזירות שהיו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה בלא טעמא דאגר בטלה מוכח התם דשרי כיון דכל עסקם היה ע"ז ולא היו עוסקים בשום מלאכה שעל כרחם היו צריכים להתפרנס עכ"ל מזה יש ללמוד היתר לאותן רבנים שפרנסתן תלוי בשכר הרבנות שנותנים להם אבל לאותן העשירים שנוטלים שכר הרבה מגיטין וחליצות איני יודע להם שום היתר על לימוד שלהם:
סעיף י עריכה
הבעל עצמו לא יכתוב. כתבתי מזה סי' קכ"ג בסעי' פ"ח וע"ל ס"ס קכ"ג כצ"ל:
סעיף צח עריכה
וכשהשליח הראשון עושה שליח שני כו' דבר זה צריך להעתיקו בסדר גיטין שלנו שאינו נמצא לשם: