חפץ חיים על ספרא/ויקרא נדבה/פרשה ג


ביאור - פרשתא ג עריכה

( א ) עולה מה תלמוד לומר:    דהוי מצי למכתב "אם קרבנו מן הבקר", וכי תימא לא הוי ידעינן איזה קרבן -- הרי הוא אומר למטה "וסמך את ידו על ראש העולה".
הפסולין האלו:    מוקצה ונעבד ונוגח רובע ונרבע.
עולת חובה:    כגון עולת יולדת ועולת מצורע.

( ב ) שאין לה חלופין:    שאין יכול להביא עולת העוף תחתיה כמו בעולת חובה שפעמים באה עולת העוף תחת עולת בהמה.

( ד ) שאין קדושה חלה עליה בבעלת מום קבוע:    שאם הקדיש בעל מום קבוע למזבח יוצאת לחולין על ידי פדיון אפילו ליגזז וליעבד מה שאין כן בתמורה שאם המיר בעל מום קבוע אינו יוצא לחולין ליגזז וליעבד.

( ה ) מנין שינהגו בשלמים:    פסולין שלמעלה.

( ו ) ק"ו:    כמו, ועוד קל וחומר ולמה לי קרא.

( ז ) מן הבקר זהו שאמרנו וכו':    היינו מה שאמרנו לעיל כשהוא אומר מן הבקר למטה.
וכשהוא אומר למטה זכר:    היינו בבן צאן.

( ח ) שלא כשרו לבוא מן העוף:    דכתיב ואם מן העוף עולה קרבנו ואמרינן לקמן עוף עולה ואין עוף שלמים.
חטאת תוכיח:    שכשרה מן העוף ולא כשרה לבוא טומטום ואנדרוגינוס דכתיב "נקבה תמיה יביאנה" ואמרינן נקבה ודאית.

( ט ) שלא כשרה לבוא כל מין זכרים:    שלא כל מיני זכרים כשרים בה אלא פר או שעיר אבל לא מזכרי הכבשים והואיל וקפיד קרא למפסל בה חד מין זכרים לגמרי הלכך כי אקדיש נמי טומטום ואנדרוגינוס לא קדשו.
תאמר בעולה וכו':    הלכך כי אקדיש נמי טומטום ואנדרוגינוס סד"א תיחול עלה קדושה.
בכור יוכיח וכו' ולא כשר לבא טומטום ואנדרוגינוס:    כדתנן פרק על אלו מומין (בכורות מא, ב) ואמרו שם בגמרא גבי בכור תרי קראי כתיבי הזכרים.


( י ) מעשר יוכיח וכו' ולא כשר לבוא טומטום ואנדרוגינוס:    שם (דף נז.) וכר"ש בן יהודא שאמר טומטום ואנדרוגינוס אין נכנסין לדיר להתעשר.

( יא ) לא אם אמרת וכו' שכן הוא אחד מעשרה:    ולא ריבה בו הכתוב בהבאתו.
תאמר בעולה שהוא אחד מאחד:    שאפילו אם יש לו בהמה אחת יכול לעשותה עולה והוא הדין כל עדרו.

( יב ) כך אם אינו כענין הזה:    שיש בו פסולין דרובע ונרבע מוקצה ונעבד אינו לרצון והוא לעיכובא.
תמים יקריבנו תמים יקדישנו:    אשמועינן דמצות עשה להקדיש תמימין ולא בעלי מומין מלבד מה שיש על זה לאו, כדאיתא בפרק א דתמורה (דף ו.).
שהוא חייב חטאת:    על שעשה מלאכה בשבת. ועיין סוכה (דף מב.).


( יג ) מיטפל בו ומביאו אל פתח אהל מועד:    ולא מצי לומר לכהן כיון שעבודה שלך תטרח בו להביאו.
מהו אומר יקריב יקריב:    פי' דכבר כתיב ברישא דקרא "יקריבנו".
עולה בעולה:    אפילו בעולת חבירו ויקריב כל אחד למי שהוא.
עולה בחולין:    וימכרו חולין לצרכי עולה ויקדישנה בכל מקום שהיא ויקריב כולם.


( יד ) נתערב בחטאות הפנימיות:    בפר העלם דבר של צבור ובפר כהן משיח ושעיר עבודה זרה שכולן מתן דמים בפנים.
והגר"א בהגהותיו גריס מתחלה ומנין אפילו נתערב בחטאות הפנימיות אוציא וכולי, ואחר כך ומנין אפילו נתערבה בחטאת החצונה וכולי. ונכון הוא, שמתחלה ראוי למעט חטאות הפנימיות ואחר כך חטאת החצונה. וכן מוכח לקמן בפרשתא ד' הלכה א', עיי"ש.
שאלו מתן ארבע:    עולה טעונה שתי מתנות שהן ארבע אבל אלו מתנה אחת.
אפילו נתערב בשלמים ובתודה:    עולה שנתערבה בשלמים ותודה שבכולן הוא שתי מתנות שהן ארבע.
ואלו קדשים קלים:    וסברא הוא דתערובת כזה לא ריבה הכתוב להקרבה.
יכול אפילו נתערב באשם:    הוא חוזר אדלעיל דקאמר יקריב יקריב לרבות כשנתערב שיקרב ועל זה קאמר יכול אפילו נתערב באשם ששניהן קדשי קדשים שיקרב, תלמוד לומר וכו'.