חיים ביד/נה
סימן נה
עריכהשאלה במי שנשבע שלא למכור קרקע פ' לעולם או במי שציוה בשטר מתנה להתנות למקבל שלא יוכל למכור קרקע זו לעולם דע"מ כן נתנו במתנה אי מותר למשכנו במכר ושכירות כדי להתיר את הרבית או לא.
תשובה הנה לדעת הפוסקים אשר רבו כמו רבו הרבנים המתירים על הרבנים האוסרים דמכר זה להתיר איסור רבית הנהוג בין במשכונות מטלטלים בין במשכון קרקעות שהוא כדי להתיר ע"י מכר ושכירות זה איסור רבית כנהוג ברוב תפוצות ישראל וכאשר עמד ע"ז התייר הגדול הגאון מרן זקני אור הירח ז"ל בספר חק"ל חיו"ד ח"ב מסימן י"ט וכ' כ'א וכ'ב דמסיק כי רוב הפוסקים מתירים במכר זה להתיר את האיסור דס"ל דהוי מכר גמור ואם ירצה להחזיק במקחו שלא להחזירו רשאי כמ"ש שם סימן י"ט וכ"ב ובסי' ך' מסכים עמו הרב הגדול מוהריט"א ז"ל. כי כן אין ספק כי בין כשנשבע שלא למכור קרקע או מטלטלים דגם מכר בכה"ג להתיר איסור רבית אסור כיון דקי"ל כרבים דס"ל דהוי מכר גמור וכמו כן במי שנותן מתנה לאחר והתנה עמו ע"מ שלא ימכרנו לאחרים דגם במכר בכה"ג שהוא להתיר איסור רבית איכא משום מעביר על דעת ב"ה והמתנה בטילה.
ועוד נראה לי לומר כי כיון דכל כונתו של הנותן מתנה שנתן הוא שישאר המתנה לו וליורשיו לעד לעולם ולא יצא מרשותם אם כן כשמכר מכר זה כדי להתיר את האיסור מי לא עסקינן כי לא יוכל לצאת ידי פריעה ויעלו סכום הריוח מהשכירות וע"כ שלא בטובתו ישאר המכירה לחלוטין ביד הקונה אותו אפי' שהיה המכר להתיר את האיסור וכבר ראיתי להרב מוהריט"ץ ז"ל בתשו' סימן ב' שנסתפק בחצר שנתחייב לתת לאחותו בשטר ובש"ח כשימכרנו לתת עשרה גרושים והקדישו אם הקדש מיקרי מכיר' וצידד שהדבר שקול אי כונתו כשיצא מרשותו או דוקא כשימכור מכירה ואם לא יתברר יעשו פשרה שיתן חמשה יע"ש.
ושא נא עיניך וראה למור"ם ביו"ד סימן רי"ז סעיף ל"א אי חליפין כמכר ומ"ש מרן בח"מ סימן רכ"ז סעיף ך' דאין אונאה לחליפין יע"ש ומ"ש בתשו' הרד"ך בית ל"ב והראנ"ח ח"ב סימן צ"ז דכתבו דחליפין בכלל מכר ומ"ש ע"ד מ"ז הרב הגדול בספר חק"ל חח"מ ח"א סס"י ל"ג דמ"א ע"ב יע"ש והרב איש צדיק עמד וימודד ארש בס' קול אליהו ח"א חיו"ד סימן ל"ו על מי שנשבע שלא למכור חפץ מחפציו אם יכול ליתנו לבתו בתורת נדונייא אי הוי כמכר או לא ומ"ש בס' דברי מרדכי חח"מ סי' ל"א יע"ש. עוד תשוב ותראה בתשו' מוהר"מ אלשקר סימן נ"ה שכתב דאיסור מכירה אינו עובר כשהוא בונה בתוכו יע"ש. ויאירו עיניך במ"ש הרב עדות ביעקב סימן ס"ט ודוק ועיין בספר מטה אהרן ח"ב אות לק"ט דש"א ע"ב דנו"ן באמונה אי משכנתא כמכר יע"ש.
ואחר עבור עידן ועידנין שרשמתי כל זה בא נדון כה"ג לפני ראש ב"ד מקודש מעלת הרב הכולל בנן של קדושים בעל ספר פתח הדביר נר"ו וכתב פסק דין על זה ברוחב מבינתו. ולא הניח פינה וזוית ואני הסכמתי על ידו הקדש להלכה ולמעשה ואלה הם דברות קדשו: {המשך בסימן הבא}