סימן קנא עריכה
א) קדושין ל"ג א' אבל ברבו מובהק מלא עיניו, ואע"ג דחוץ לד"א אין בו הידור, י"ל דברבו מובהק שמוראו מוטלת יותר שפיר מינכר מלתא במלא עיניו ולפ"ז חייב גם מעיקר מצות קימה דזקן דהוי קימה שיש בו הידור, א"נ אין בו הידור אלא שחייב במורא רבו לקום לפניו כמלא עיניו, ובש"ך סי' רמ"ד סק"ו משמע כפי' א' דברבו מובהק מינכר דמפניו הוא עומד אפי' חוץ לד"א, ומש"כ בנ"צ סי' ר"מ לענין סומא לחלק בין קימה בפני חכם לקימה בפני רבו אין לו מקום למה שכתבנו, ובכלל ראי' הוא שמיעה והכרה וידיעה ושפיר קרינן בו קימה שיש בו הידור, ויעצים עיניו צ"ל שלא ידע כלל אם הוא תוך ד"א וצ"ע.
ל"ג א' אלא ברבו שאינו מובהק, משמע דגם רבו שאינו מובהק חייב לעמוד, אף דלהקדים רבו לאביו מסקינן ב"מ ל"ג א' דדוקא רבו מובהק ומיהו י"ל דר"ל חכם שהוא רבו שאינו מובהק.
ב) ל"ב ב' אפ"ה הידור מיעבד כו', נראה דאין ראוי למחול תמיד דאל"כ היו כלם מוחלים והרי מצינו ל"ג א' שהקפידו ר"ש בר רבי ואביי, אלא משום שמחת נשואין וכיו"ב רשאי למחול, אבל גם בכה"ג הידור מיעבד לי' בעי שלא יהא זלזול התורה.
ג) ב"ב ז' ב' ר"י נשיאה רמא דשורא אדרבנן אמר ר"ל רבנן לא צריכי נטירותא כו', יש לעי' הלא גם רבנן צריכין לנהוג מנהג עולם ולא לסמוך על הנס כדאמרו ברכות ל"ה ב' הנהג בהם מנהג ד"א, ובשבת ל"ב א' אל יעמוד אדם במקום סכנה ובחולין ק"ה א' אילו אבא הוי סייר נכסי' כו', ואפשר דבעיר דכולהו רבנן כופין זא"ז לבנות חומה, אבל בעיר שדרין בה בני אדם ויש ביניהן רבנן מטילין את החומה על המון העם ופוטרין את החכמים כמו שפטורין מן המס שהתורה פטרתן כיון שאינם משתדלים על השגת הממון בשביל עסקם בתורה אין ליטול מהם ממונם בשביל מס, וה"נ מצאו חכמים שאין ליטול מהם לנטירותא ואחרי שבאמת תורתן מגנת עליהן ואינם נתונים תחת מקרי הטבע כשאר בני אדם, כי השגחתו ית' הוא לפי מדת הבטחון שאדם משליך יהבו על בוראו ית', והלכך ראוי ת"ח לפוטרו מנטירותא, ולהטל את החומה על שאר בני העיר ואפשר לפ"ז דגם רבנן כופין את שאר בני העיר לבנות חומה.
ויש לעי' עד כמה חייבין בני העיר לסלק המס של רבנן, הגע עצמך עיר שכולה רבנן ואחד הדיוט אם אתה מטיל עליו מס של כל העיר לא יספיק לו כל רכושו, ונראה דאם ע"י המס המרובה לא ישאר להם פרנסתם ויצטרכו לעזוב את העיר אין על בני העיר לסלק מס החכמים וקרוב הדבר שאינם חייבים ליתן יותר מחומש כמו בשאר מצוה כדאיתא באו"ח סי' תרנ"ו.
ואמנם קשה לפ"ז עובדא דכלילא דטברי' דכיון דערקו הרי שהיה קשה עליהן המס עד שבחרו למיערק ולמה לא נתחייבו רבנן ליתן חלקם, ונראה דנהי דאין כופין בני העיר לשלם כל המס כיון שהוא יותר מחומש מ"מ אין חיוב על רבנן ליתן חלקם דיש לחשוב שכל המס הוטל בשביל ע"ה, וכן משמע בגמ' שלא חייבם רבי לשלם אלא שלא חייב רבי רבנן ליתן חלקם.
ח' א' דליוה אפלגא, כן גי' ר"ת במרדכי, ופי' דרמו כולה כלילא אפלגא הנשאר וכמו בסמוך דשדיוה אכובס, וכתב במרדכי שם דמכאן דהיוצא מן העיר נפטר, ור"ל דכשאמרו לרבי ערוקינן הו"ל לרבי למימר דלא יועיל לכם דחייבין אתם לשלם אף אם תיערקו [ולא מסתבר דלא חש רבי שהיה בטוח דכשיערקו תפקע כלילא וכמש"כ במרדכי שם], ולמש"כ לעיל אין ראי' מכאן דודאי אינם חייבים לשלם מס שעל רבנן אלא דאין על רבנן לסייע בהדיהו, ואפשר שזו דעת ר"י במרדכי שם שחולק על ר"ת וסובר דהיוצא מן העיר חייב לשלם המס שכבר נתחייב ואילו תבעו פלגא הנשאר את היוצאים היו חייבין, ולא חש ר"י לקושית ר"ת דא"כ הו"ל לרבי למימר להו שהן חייבין לשלם אף שיערקו.
שם בגמ' שדיוה אכובס, אין ר"ל אכובס ולא על רבנן דהרי לא אמר להם רבי ראו כו' עד אחר דערק כובס אלא ר"ל שדיוה אכובס ורבנן ומה שאמרו שדיוה אכובס ר"ל דבשביל הכובס עדיין לא פטרו וכמו שאמר רבי אין פורענות באה אלא בשביל ע"ה.
ב"י חו"מ סי' קס"ג סי"א ד"ה והרמב"ן, דדלמא ר"פ נו"נ להתעשר הוה וכיון שכן לא הוי תורתו אומנותו, תמוה מאד וכי ר"פ יבטל מתורה בשביל להתעשר, ולפנינו הגי' בסנהדרין רב פפי והמבואר בגמ' פסחים מ"ט א' קי"א ב' קי"ג א' שהיה עשיר הוא רב פפא, אבל למש"כ לעיל שאין בני העיר חייבין אלא במה שידם משגת, י"ל דלפי שבח ממון של ר"פ היה מס הרבה ובני העיר מועטים היו או שהיו רבנן מרובים בעיר.
יו"ד סי' רמ"ד ס"א. [א"ה, עי' לעיל סי' קמ"ט סק"ד, ולעיל סק"א].
יו"ד סי' רמ"ד סי"ד. [א"ה, עי' לעיל סק"א].