פתיחת התפריט הראשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן רועריכה

שאלה: ע"ד פרנס המדינה ששלחוהו בני המדינה בשכר שקצבו לו אל המלכות להשתדל אצל המלך ע"ד הטלת אלף ר"ט שלא כסדרן על בני המדינה לסיוע הוצאת המלך למלחמה עם שכנגדו. והשתדל ליטול החצי מהסך. והתלוננו בני המדינה על השתדלן ובקשו לפקח שכרו בג' דברים. הא' כי נודע להם שנתרצה הפרנס בכתב הראשון בחצר המלך לתת ת"ק ומאחר שנודע כי מלך רחמן הוא ואלו ביקש רי"ש ואפשר שבלא דבר היה מרוצה מאחר כי עניים הם והיוקר גדול ובלאו הכי הם מוכבדים במסים תמידים הרגילים וכאשר הביא בכתב הבקשה. שנית אמרו ע"ד הנ"ל וגם על הוצאה ור"ל אף כי נאמן בעיניהם מ"מ נראה להם כי ע"י שהמציא לעצמו כ' חירות בכמה משא ומתן וחפשי' ממכסי' גוף וממון על כן ריבה בהוצאות ור"ל בעניני הקהל כי ע"י הנאות הללו נתקרה דעתם לסייעו בכל מבוקשו וכן המלך בעצמו איידי דנהנה סך רב מהמקהל על ידו מהנה. והשלישי כי ריבה בהוצאת מזונות ושאר דברים בהמשך זמן רב אשר שם והאריך בהתרשלות באשר היה אפשר לגמור ההשתדלות בזמן קצר והוא מפני שנשא ונתן שם בכסף וזהב ואבנים טובות והרויח סך רב וכן לא יעשה. והפרנס השיב כי דברים אלו הם רק עלילות ודברים בדוים כי לא נתרבה הוצאות אפי' פרוטה בשבילו. ומה שעשה בריצוי ת"ק הוא ע"פ עצת יועצים ושרים עם הסכמתו פן יחרה אף המלך באם ירצה לתת רק סך של הבל וכ"ש אם יבקש לצאת חפשי:

תשובה: לדעתי הדין עם הפרנס וכל דברי המתנגדים אינם רק דברי קנאים ומתלונני' שבעדת קרח ואין כאן טענת ודאי כלל. וראוי לגעור בהם דאל"כ אתה נועל דלת לפני הצריכי' שתדלני' ובכה"ג חששו רז"ל (ע' י"ד ס"ס רנ"ב בהג"ה וח"מ סי' ש"פ ס"ג) בכמה דוכתי. ואף אם נהנה השתדלן בהוצאת הקהל מה להם הרי זה נהנה וזה אינו חסר כמבואר בהג"ה ח"מ בסי' רס"ד ס"ד. ושאר דבריהם הם רק חששות. ומי ששולח שתדלן דעתו שיעשה כפי שכלו מכ"ש אם דיבר עם יועצי' אשר ידעו דעת עליון הוא המלך וטבעו גם השכל נותן דיש לחוש לחרון אף בשאלה שאינה הוגנת ושאל' בת שבע מבנה נתת אבישג לאדוניהו יוכיח.

וכמ"ש רז"ל על שגיאות מי יבין והמשילו לסוחר כותי ואע"פ דשם אחר הריצוי דבר קטן חוזר ומבקש שאל יחתם דאין בבקשתו השני' חזרה מבקשתו הראשונה מש"כ אם הבקשה ראשון ריצוי כנדון הנ"ל. וכן אר"ל על מ"ש ומברכותיך דבשאלה שאני [ברכות ד"נ ע"א] ש"מ דאפי' כלפי שמיא. ומה שארז"ל על ריב"ז באגדת החרבן שהיה סבר כסברא זו משיב חכמים אחור נ"ל דשאני שם שא"ל המלך שאל ובכה"ג אמר והקשה אלישע לשאול פי שנים ודו"ק. כך נ"ל מדעת תורה ודעת נוטה.

הטרוד יאיר חים בכרך.