חות יאיר/קעז
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן קעז
עריכהאהובי אהובי ואוהב דבוק מאח באשר שמעתי עמך בהיותך עמי במחיצתי פה שנתקשה לך סוגיא דפרק הדר בדין דרך מיל ושינה כל שהו מפיגין לפי כל הפוסקים שדברו בה ולא היה אז שעת הכושר לדבר בך דרך שיקלא וטריא באותו ענין אבל בשפרפרא בנגהי בימי מועד עינתי ומצאתי שקדמונים אחזו שער גם המה הרגישו על הראשונים שלפניהם. הנה הרב בש"כ בי"ד סי' רמ"ב ס"ק י"ז תמה על הרב הב"ח שם דכ' דאין חלוק בין רכוב למהלך וכ' דאפשר דס"ל כשנויא קמא דש"ס וכדעת הסמ"ג ומיירי הב"ח בשתה רק רביעית ומ"מ תמה דה"ל לבאר דביותר מרביעית סגי ברוכב ג' מילין. והרב מהר"ל חנליש הרגיש וכ' על מ"ש הטור א"ח סי' צ"ט בשם בה"ג דרכיבה ודאי מפיגה יין אע"פ דגמ' ערוכה היא ומהרש"א בח"א הניח זה בתימא ואפשר משום דלמה דמסיק בגמ' השתא דאתית להכי לרמי בר אבא נמי לא תקשי רכוב שאני ולההוא שנויא רכוב נמי מטריד וגרע ומשום הכי השמיטוהו הרי"ף והרא"ש לכן כתב הטור הדין בשם בה"ג.
ומ"מ לא אתי שפיר לישב טעם השמעת הרי"ף והרא"ש דעכ"פ ה"ל לכתוב דין רכיבה אי להקל דמפיג יין אפילו ביתר מרביעית אי להחמיר דגם ברביעית בעי ג' מילין והרב בב"ח שם תמה ג"כ על מ"ש הטור הדין בשם בה"ג גם על מה שלא כ' דמה דדרך מפיג הוי בג' מילין והרב בל"ח פ' אין עומדין סי' ל"ב תמה על עמודי שש ה"ה הרמב"ם והרא"ש על שלא הזכירו דין רכוב כלל. והרמב"ם ספ"ד דתפל' כתב שתה רביעית יין לא יתפלל עד שיסיר יינו ותו לא ובפ"א דביאת מקדש כתב דברביעית סגי בדרך או שינה כל שהו או מעט מים בו. ועל בה"ג וסמ"ג שהזכירו דרכוב עדיף ולא הזכירו שיעור ג' מילין ועל טור וב"י שכתבו דין רכוב שאני בשם בה"ג אף דגמ' ערוכה הוא.
והנכון לענ"ד הוא מ"ש הב"ח שם דמה שאמר שם בגמ' פ' הדר דמקשה על מ"ש רמי בר אבא דרך מיל מפיג יין ממעשה דר"ג לא הקשה דליבעי ג' מילין ומ"ש קתני מיהא ג' מילין לא ר"ל בדוקא רק מדאמר בברייתא דטייל אחריו ג' מילין אתא לאשמועינן דצריך יותר ממיל דיקא נמי שהרי לא אמר ש"מ דרך מפיג יין בג' מילין אלא ע"כ אין הכוונה על ג' מילין רק הכל לפי היין והאדם ומשני שאני יין האטלקי דהוי כיותר מרביעית והדר מקשי ממה דאמר ר"נ דביותר מרביעית הדרך טורדו ומשני רכוב שאני דודאי מפיג יין אף ביותר מרביעית ומ"מ הכל לפי הענין רוב השתיה המהלך ומ"ש בתר הכי השתא דאתית להכי וכו' רכוב שאני ור"ל להחמיר לא ק"ל כן רק שתירוץ הראשון שאני יין האטלקי נשאר והוא דעת בה"ג וסמ"ג ודעת הרי"ף והרא"ש דלא כתבו חילוק דרכוב כלל משום דבדוכתי אחרית' (ובירושלמי פ"ק דע"ז מייתי הא עובדא ולא זכר חילוקים הללו) אין הש"ס מחלק בין יין האטלקי לשאר יינות ובין רכוב למהלך וסיים הב"ח דעובדא דר"ג מיירי דשתה יותר מרביעית ולכך היה צריך להפגה יותר ממיל.
והרב בל"ח זכר גם סברא זו דכ' הב"ח בדעת הרי"ף והרא"ש מדלא מייתי הש"ס החילוק במקומות אחרים וכ' דדוחק הוא. ואני אומר דהוכח' ישרה היא זאת להמעיין בס"פ כה"ג במס' סנהדרין דאי ס"ד דרוכב מפיג יין אפי' את"ל דדוקא בגמ' מילין נשאר קשה שם גבי כהן אפשר דרכב כדי ג' מילין דאע"פ שהוא שעה פחות מעט הרי גם תספורת דידיה נמשך זמן מסוים שהוא תספורת לוליינית כמ"ש שם ומוכח פ"ק דשבת ד"ט ע"ב דצריך זמן רב ומשם דסתם תספורת נמשך חצי שעה והיינו סמוך דאמר שם אלא ע"כ ס"ל דביותר מרביעית אין חילוק בין רוכב למהלך ואין שיעור כלל להפגת יין והכל לפי כמות היין ואיכותו.
וי"ל עוד דכל סוגיא דפ' הדר לא הוי רק דרך שיקלא וטריא לא ע"צ האמת דלפי האמת השוו חז"ל מידותיהם לומר דברביעית הילוך מיל מפיגו ואין לחלק בין יין ליין. וזה מוכח דאם ס"ד דזה נכון ויציב דיין האטלקי שאני ולכך נחשב רביעית ליותר מרביעית א"כ ה"ה דרביעית בציר פורתא נחשב כרביעית וא"כ איך אמר ר"ג לתלמידיו כלום שתינו רביעית יין ומשמע ודאי אלו לא שתה רביעית יין היה מתיר הנדר תיכף אלא ע"כ לא אמר הש"ס שאני יין האטלקי רק לדחות המקשין לפי דעתו שיש משם ראיה דבעי יותר ממיל לרביעית יין אבל באמת ל"ק מידי אב"א כמסקנת הב"ח דבאמת שתה יותר מרביעית וגם זה נ"ל סברא ישרה דמדשאל כלום שתינו משמע דלא שתו במדה אחר שהשיבו ששתו רביעית מי מדד שלא שתו יותר ואב"א דעה שלא ירד ר"ג מעל החמור אז כי לא ירד רק מפני שא"א לרכוב בסולמא דציר ומ"ש וטייל אחריהם ג' מילין מעשה שהיה כך היה בתוספתא דפרק כל שעה לא נזכר כלום מג' מילין) וכיון שהוצרך האיש לטייל לא רצה ר"ג לירד בשבילו וכן כתב הב"ח דהוכחה דגק מילין לאו דוקא. ונ"ל דגם זה מוכח בסוגיא דאיכא למידק במה דמקשי על תירוץ יין האטלקי שאני והא אמר רב נחמן שתה יותר מרביעית כ"ש שדרך טורדו דאין לומיר דמקשי דלא תסגי בג' מילין דא"כ הוי דבר שאין לו קצבה וכי ס"ד דבשתה יותר מרביעית לא יפיג יינו בכמה פרסאות (מיהא הא י"ל דהזמן גורם לא הדרך וכ"כ בת"ח בפרק הדר דס"ד) אלא ע"כ לא מקשי רק על מ"ש שם דרך מפיג היין ומשמע דדרך בטבעו מפיג והא א"ר נחמן רב יותר מרביעית טבע הדרך להוסיף טרדה ומ"מ באמת לא אמר ר"נ כך רק על דרך מיל ושינה כל שהו מש"כ דרך רב ושינה רבה ודאי מפיגין ומדסתם ר"נ וגם רמי בר אבא גופי' ליתן קצבה להפגת יין ביותר מרביעית ש"מ דביותר מרביעית אין לדבר קצבה וכן במה דתריץ רוכב שאני כך ר"ל דביותר מרביעית טבע הדרך במהלך להוסיף טרדה וברוכב להפיג ושניהם אין להם שיעור רק בכדי שיפיג יין ולא נאמר שיעור דמיל רק לרביעית.
ואין לומר א"כ מנא להו מ"ש ש"מ דדרך מפיג היין די"ל דזה דקדקו מלשונו שאמר יטייל אחרינו עד שיפיג יינו ומשמע להו דר"ל מסגולת הדרך כל' דרך מיל מפיג את היין וזכו סברת בה"ג וסמ"ג ומ"מ הרמב"ם והרא"ש ס"ל מאחר דאמר בתר הכי השתא דאתית להכי וכו' רוכב שאני והוא סברא הפוכה ממ"ש תחילה אשר לא כדת של ש"ס וגם הש"ס בדוכתי אחריתא לא מייתי החילוק בין יין ליין או מהלך לרוכב אף כי יש לנו קושי וגמגום בגוף הסוגיא לכן ס"ל דלא נאמר' רק דרך משא ומתן אבל לפי האמת אין חילוק כלל כי לא נדע אם רוכב קיל או חמור ואף כי הא מלתא לומר דסוגיא דמחלקת בין רוכב למהלך נדחית לא ברירא לן דאין לומר משום קושיא אף כי חזקה היא לדחות דברי הש"ס והרי אפי' מילתא דסליק בש"ס בקושיא לא אדחי' מהלכה מ"מ מ"ש בדעת בה"ג וסמ"ג דשיעור דג' מילין לאו דוקא ברור לענ"ד כשמש בצהרים וכך משמע ממ"ש ר"ג יליך ויטייל אחריני לא נתן קצבה לדבר וגם תלמידיו לא אמרו ש"מ דרך ג' מילין מפיג יין עם שהסברא הישרה מסכמת דאין לתת קצבה לשתה יתר מרביעית דיש חילוק ויתרון בין שיכור לשיכור ובין שתה ב' רביעית או ג' או פחות או יותר כיתרון האור מן החושך ואף כי לא חילקו בין יין ליין מ"מ אין לומר דאין חילוק ביתר מרביעית בין רב למעט אלא ע"כ כמ"ש הב"ח דאה"נ כל חד וחד לפום שכרותו ועל כן גם בשינה לא נתן שיעור ביתר מרביעית ודאי דשיכור גמור לא סגי ברכיבה ג' מילין וברכיבה או הילוך רב מאד פשיטא דלא אמרינן דטורדתו והטור מפני שראה מבוכת הפוסקים בסוגיא אם לפסוק דרוכב קיל או חמור או אין חילוק לכן כ' בשם בה"ג דרוכב קיל אף כי תירוץ הש"ס הוא וכ"כ מהרי"ל חנלש כיוצא בזה כמ"ש בשמו לעילותו לא מידי הנלפענ"ד כתבתי.
יאיר חיים בכרך.